השפעת נגיף הקורונה הורגשה בכל תחום בחיינו, ההימנעות ממפגשים והאיסור להסתובב שלא לצורך, הפכה את סוגיית ההיכרויות למאתגרת במיוחד. אם בעבר אחרי שיחת הטלפון הראשונה כבר הייתה נקבעת פגישה, הרי שהודות לנגיף, הפגישה פנים אל פנים נאסרה, ונדרשו לה תחליפים. אך אם חשבתם שזה מאתגר, מהר מאוד התברר כי הקושי האמיתי הוא עבור מי שלא מקבל הצעות באופן תדיר, וההזדמנויות עבורו להכיר, היו בעיקר באמצעות מפגשים ואירועים חברתיים, אשר כאמור, בוטלו באופן מוחלט. אז כיצד בכל זאת ניתן היה להכיר, ואילו השפעות יהיו לכך על עולם הדייטים בהמשך?
אלעד, סטודנט בן 28 מפתח תקווה משתף: "בהתחלה, כשרק החלו דיבורים על הנגיף, הייתי בעיצומו של סמסטר לא קל, ולא הייתי פנוי להיכרויות. ככל שהחמירו ההגבלות, מצאתי את עצמי בעיקר בבית, אבל דווקא כשהתפנה לי יותר זמן, לא היה לי משהו על הפרק. חזרתי לכרטיס שלי באתר היכרויות, שהיה האמצעי היחיד שעמד לרשותי, ושם מצאתי הזדמנויות. את הדייטים הראשונים ערכנו בזום, או בווידיאו בווצאפ, אבל אף אחד מהם לא הבשיל ליותר מזה, זה היה שונה מאוד מפגישות פנים אל פנים, ואני מעריך שגם השפיע על ההצלחה שלהן".
בניגוד אליו, מאיר, (35) ממודיעין, חושב שהאילוצים הללו הניבו גם דברים חיוביים: "אמנם בעקבות המצב, הכל קרה מאוד לאט, כי גם כשדיברתי עם מישהי, ידענו שייקח זמן עד שניפגש, ושההמתנה תהיה ארוכה. אבל מצד שני, אהבתי את העובדה שכשהשתתפתי ב'ספידייטים' וירטואליים בזום, ודיברתי עם מישהי, זה באמת היה רק שנינו. ובניגוד לפגישה בבית קפה או מחוץ לבית, לא היו רעשי רקע, ואפשר היה להתרכז רק בדברים אחד של השנייה.
לדעתי, יהיה עכשיו גל גדול יותר של פגישות, שיצליח ליצור הרבה יותר זוגות, ובהמשך גם יותר חתונות. אני מעריך שאנשים יאמצו את שיחות הזום לפני פגישה, וזה יסייע להתמקד יותר לפני שמגיעים לדייט עצמו, מה שיחסוך הרבה מאוד מפחי נפש של דייטים ראשונים לא מוצלחים. אני מרגיש שבתקופה הזו הצלחתי לנהל שיחות וירטואליות, שעזרו לי להגיע ממוקד יותר לתקופה הזו של אחרי הקורונה, למפגשים האמיתיים".
צילום: shutterstock
"להיפגש עם מסיכה - מצב לא אופטימלי"
בעקבות העובדה כי נאסרו מפגשים חברתיים, ויציאה מהבתים שלא לצורך חיוני, יש מי שמצאו דרכים מקוריות להפגיש בין רווקים ורווקות, ולסייע להם בהגדלת מאגר ההצעות. שירה בודה, בת 23 מהמרכז יצרה עם חבריה גיל יעקובוביץ, סיון אבישג לוי, ואביה סלע את "קורעים את הים" - חדר בריחה למטרת הכרויות, בו המשתתפים יכולים לראות אחד את השני, לפתור משימות יחד, וכך להכיר וגם ליהנות.
"תקופת הקורונה זימנה לנו קשיים חדשים בהכרות ובפגישות", היא מספרת, "לא כולם בנויים לאתרי הכרויות, ולא היה ניתן להיפגש סתם כך בחוץ או בבתים, וגם היום, אפשר להיפגש רק עם מסכה, דבר פחות אופטימלי לדייטים. חשבנו שפגישות בזום זה לא להיט, אנשים מובכים, ואין מה לעשות יחד באמת, דבר אשר מנע מאנשים להתחיל קשרים. המיזם, כמו הרבה דברים טובים, התחיל במקרה, הרב יוסף אלנקווה ביקש ממני ומגיל שנעביר את החלק החווייתי בשיחה שהוא מעביר לרווקים ורווקות, הסכמנו בשמחה, ושם ראינו את הצורך הענק לצאת לדייטים, גם בתקופה הזאת.
למעשה, החדר בנוי מתמונה של 360°, שניתן לזוז בה בעזרת העכבר. בתוך החדר מתחבאות משימות המובילות כל אחת לרמז הבא. כמו כן, משולבות בפנים פעילויות אינטראקטיביות, שאלות של הכרויות ומשחקים. על מנת להתאים את מרקם משתתפי החדר, כל אחד ממלא על עצמו פרטים, התוכן, למעט טלפון גלוי לכל החברים, וכך בוחרים את מי שנראה רלוונטי עבורך. אם מישהו מצא חן בעיניך במהלך הפגישה, ניתן מסמן אותו בטופס שנשלח לאחר הדייט, ואם זה הדדי, אנחנו שולחים את מספרי הטלפון אחד של השנייה".
קורעים את היםצילום: שירה בודה
גם בקבוצת הפייסבוק "משנים סטטוס", לא נשארו אדישים למצב המורכב, וביוזמת המנהלת נירית בן עטיה, החלו להתקיים מפגשים משותפים בזום מידי יום חמישי. "עם תחילת התפשטות הנגיף זיהינו כי עלינו למצוא דרך ייחודית ליצירת קשר ראשוני בין הפנויים והפנויות" היא מספרת, "אך הפעם, שלא במסגרת האירועים ההמוניים הפרונטליים הרגילים שכללו בדרך כלל כ-200 איש. הפעם, מגבלות ההתקהלות יצרו עידן חדש בתקופת השפע ולימדו את כולנו שיעור בהתכנסות, התרכזות, ובירור ממוקד, לא עוד שפע של אפשרויות מבלבלות. יזמנו בקבוצה את ליין 'חמישי צ'ולנט', במסגרתו קיימנו אירועי הכרויות בימי חמישי, היום שבו נוהגים החבר'ה להיפגש על צ'ולנט אבל בלייב. שמחנו לראות עשרות חבר'ה איכותיים ביותר, מעוניינים להצטרף למפגשים שערכנו, אלא שהפעם המפגשים שערכנו באפליקציית הזום 'אילצו' אותנו-המארגנים, לצמצם במאות אחוזים את מספר המשתתפים, מה שהוביל לרשימות המתנה ארוכות.
"הפעם, אולי אפילו יותר מתמיד, ההתכוונות ליצירת זוגיות הייתה מורגשת מאוד", מתרשמת נירית", "דקות בודדות אחר סיום האירוע קיבלנו פניות מהרבה משתתפים, בניסיון להכיר משתתפים אחרים שנכחו באירוע, ואף נוצרו במהירות מספר זוגות, לאחר שהתחושה הייתה 'באנו להכיר-תכל'ס'. כך המיקוד שנכפה עלינו התגלה כפרמטר הכרחי בעידן השפע, ואפילו טקסי החתונות כבר לא מנקרי עיניים ומתקיימים אך ורק בשביל לקיים את הטקס עצמו. אפשר לומר שהנגיף נתן לכולם מעין סטירה מצלצלת, והתעוררות מתרדמת אשליית הבחירה".