"לדבר עם הבנות על התבגרות - לפני שמתחיל השיח עם החברות"

שלב ההתבגרות בקרב נערות מעמיד אמהות רבות במבוכה, אל מול נושאים שהן בעצמן הרבה פעמים לא שמעו באופן מסודר. מאור קפלן - מובילה תהליכי חינוך מיני במרחב הדתי, זיהתה את המצוקה, וכתבה את "שפת גוף'" - ספר המדריך שלב אחר שלב, כיצד נכון לדבר על הנושא, ולייצר שיח בריא ופתוח בין אם לבת

חדשות כיפה חדשות כיפה 26/08/20 13:02 ו באלול התשפ

"לדבר עם הבנות על התבגרות - לפני שמתחיל השיח עם החברות"
מאור קפלן, צילום: אוליביה פיטוסי פלאש 90

מאור קפלן - מובילה תהליכי חינוך מיני במרחב הדתי. בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית וראש תחום מיניות במכון 'באר אמונה'. מעבירה השתלמויות לנשות חינוך, אימהות, ופוגשת במסגרת עיסוקה הרבה מאוד נערות במרחבי השיח והלמידה של המיניות הבריאה. לאחרונה, יצא לאור ספרה "שפת גוף" – המאפשר מעבר משותף של אם ובת בתהליך ההתבגרות, ומלמד שיח פתוח ומאפשר, מתוך הבנה, כי לתהליכים המתרחשים בגילאים אלו, השלכות רבות על דימוי הגוף, הבנת נשיות האישה, ואף בנייה נכונה לקשר זוגי בעתיד.

 

מה הביא אותך לכתוב ספר בנושא כזה?

"השיח סביב התפתחות גופנית ומיניות עובר פעמים רבות 'מיקור חוץ'. מגיעה אישה לבית הספר, משוחחת עם הבנות על ההתפתחות, ובגילאים מאוחרים יותר גם על קשר בין גברים לנשים, מודעות גוף והתמודדות עם מדיה. לפעמים אני בעצמי האישה הזו. אבל נראה לי נכון להחזיר את השיח אל הבית. להעצים את הקשר בין אמא לבת. התשובות הטובות נמצאות במרחב הזה, שבו תבונה נשית עוברת בין אמא לבתה. 

בעולם של היום יש הרבה יותר מודעות לשיח סביב וסת. אבל התבונה האימהית היא לא רק סביב וסת. והמשאלה שלי הייתה להרחיב את תחומי השיח למרחבים נוספים: יופי, דימוי גוף, התמודדות עם מדיה. בספר יש שבעה פרקים במגוון נושאים, כאשר כל פרק מכוון למפגש אמא בת. ובכך לייצר תהליך עמוק ומשמעותי של שותפות. מניסיוני, בתחילת גיל ההתבגרות הרבה יותר קל לדבר עם הבנות. הן פתוחות יותר ומאוד סקרניות. בהמשך הן יותר נסגרות ועוברות את הדברים בפרטיות. לכן אני חושבת שנכון לנצל את ההזדמנות ולתת כמה שיותר בסיס בשלב הזה. בסיס של ידע ובסיס של שיח".

שפת גוף - מאור קפלן

שפת גוף - מאור קפלןצילום: דברי שיר

מאור קפלן

מאור קפלןצילום: אוליביה פיטוסי פלאש 90

פרויקט הקיץ של כיפה בעיצומו! היכנסו, דרגו, ואולי תזכו במארז ספרים במתנה

 

 

לפתח שיח עם האמא - עוד לפני החברות

"כאימהות יש לנו כל מיני תקיעויות בנושא. רובנו גדלנו ללא שיח מפותח על התבגרות ומיניות. אני מאמינה שמצד אחד אנחנו צריכות להתאמץ לצאת מאזור הנוחות, למצוא מילים, ליזום. לא לחכות שהן תבואנה. ומצד שני גם לקבל את הגבולות שלנו. את החסמים שלנו. אני מאמינה שכל אמא מדוייקת לבת שלה באמת. עם כל החסמים שלה. וכשאנחנו משחררות את הרצון להיות הכי פתוחות, הכי זורמות, הכי כתובת עבורה, בכל דבר – זה הופך קל יותר. אני מקבלת את זה שיש לי חורים שחורים, וגם ככה אני עדיין הכי טובה לבת שלי. ומתוך המקום המקבל אני גם אעשה מאמץ לשוחח ולפתוח, בגבולות היכולת.

זו הסיבה שקהל היעד של הספר הוא בעיקר אימהות ובנות בגילאי תשע עד שלוש עשרה. בעיניי, נכון וחשוב לפתח שיח עם האמא, עוד לפני שהשיח עם החברות בנושאים הללו מפותח, או במקביל אליו. אחרת, התפיסה הבסיסית נוצרת עם החברות ולא עם האם. כיוון שהשיח החברתי בנושא מתחיל לרוב בגילאי היסודי המאוחרים, כדאי שגם המפגשים הללו יתרחשו בשלב זה. אפילו אם הבת עצמה עדיין לא מפותחת. גם מורות יכולות לקבל מהספר השראה לדרכי שיח עם התלמידות".

 

להפוך את אמא לדמות מלווה ומשמעותית בחיים של הבת

"מטרת הספר אינה למנוע שגיאות, אלא להעמיק את הטוב. כולנו טועות, וזה בסדר. כל עוד יש לנו בסיס משמעותי של קשר ושיתוף אז השגיאות נכנסות להקשר חיובי. אני מוצאת בספר שתי בשורות טובות: הראשונה – לייצר את אמא כדמות מלווה ומשמעותית בחיים הנשיים של הבת. אני מאמינה שקשר אמא-בת הוא מפתח בהרבה מאוד תחומים, ולפעמים, דווקא הנושא הנשי המיני הוא מחוץ לקשר הזה. אני פוגשת הרבה בנות שמשוחחות עם אמא על כל דבר חוץ מעל התחומים הללו, וזה פספוס. אני פוגשת אימהות ובנות שקראו את הספר, והן רכשו שפה לשוחח על הנושא. מרגש ממש להיות עדה לכך. זו ממש התגשמות חלום. והשנייה– הרחבת השיח. יש כל כך הרבה נושאים משמעותיים לדבר עליהם בעולם שאנחנו חיות בו. הרבה נושאים שפעם היו ברורים מאליהם היום כבר לא צריך להגדיר אותם, להסביר אותם, לתווך אותם ערכית. ולכן, אני רוצה לייצר מפגש שהוא לא רק סביב התפתחות גופנית. אלא סביב אהבה. קשר. מקורות מידע מהימנים. התמודדות עם מדיה. כל הנושאים הללו הם מהותיים בחיים של מתבגרת היום, ובכל אחד מהתחומים הללו אפשר לייצר קשר מעמיק. 

אני מקבלת תגובות מדהימות מבנות, לדוגמה מישהי בת שתים-עשרה שפנתה אליי בבקשה למענה לאחר שצפתה בסרטון שלי, והוא הציף לה שאלות, אז כתבתי לה שאולי תשתף בהן את אִמָּה, אז היא השיבה שאמא לא תבין אותה. לאחר שהוצאתי את הספר, היא קנתה אותו מכספה לאמא שלה, ולאחר זמן מה היא כתבה לי שהכל בסדר, ואמא שלה כבר מעורה בהכל. או ילדה שאמרה לי: 'פעם הייתי מדברת רק רק עם חברות על הנושאים האלה, אבל עכשיו אני פונה לאמא בכל דבר', ומבחינתי זו הגשמת חלום, וזה השינוי במציאות שאני מייחלת לו". 

לפרויקט הספרים של כיפה, היכנסו

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן