הביטויים המקבילים בפרשת תרומה יכולים ללמד אותנו על מהות הזוגיות

בפרשת תרומה מופיעים שני ביטויים מקבילים, לכאורה שוליים: בכרובים העומדים על ארון העדות נאמר: "ופניהם איש אל אחיו" וביריעות המשכן נאמר: "חמש היריעות תהיינה חוברות אישה אל אחותה". איש אל אחיו - אישה אל אחותה. רש"י בפירושו לביטוי "אישה אל אחותה" מעיר: כך דרך המקרא לדבר בדבר שהוא לשון נקבה. ובדבר שהוא לשון זכר אומר איש אל אחיו כמו שנאמר בכרובים (שמות כה כ) ופניהם איש אל אחיו: הרמב"ם במורה נבוכים (חלק א פרק ו) מסביר שהמילים איש ואישה/אח ואחות יוצאות מדי פעם משימוש בפשט שלהן, ומושאלות לדימויים של חיבור וקשר.

נרד מעט לעומקן של האנשות אלה. מה ההבדל בין "פניהם איש אל אחיו" לבין "חוברות אישה אל אחותה"?

מהות הכרובים

פירושים רבים ניתנו למהותם של הכרובים - באיזו צורה היו ומה הייתה משמעותם. התורה אומרת כי הקב"ה התגלה למשה "מבין שני הכרובים", כלומר, זהו המקום ממנו נובעת השראת השכינה. הקשר בין הכרובים מאופיין כמצב של פנים מול פנים. זהו מצב של ראייה הדדית, שבה כל אחד מסתכל בעיניו של האחר, ורואה אותו ראייה עמוקה ופנימית. זהו היחס בין הקב"ה לעם ישראל העולה מתוך הדימוי. יחס של קרבה גדולה והכרות עמוקה.

לעומת זאת על יריעות המשכן נאמר שהן תהיינה "חוברות אישה אל אחותה". הדימוי הזה חוזר כארבע פעמים בתיאור היריעות, ולכן הוא כל כך בולט. כאן מתואר קשר אחר, של חיבור זה לצד זה. חיבור היריעות זו לזו ע"י לולאות מקבילות מדומה לקשר של אחווה שהיא היוצרת את האוהל השלם והופכת אותו למשכן לשכינה. השימוש בלשון זכר בכרובים ובלשון נקבה ביריעות המשכן, נובע מתוך הגדרתם הלשונית של הדברים המתוארים כזכר או נקבה (כרובים ויריעות).

זוגיות שמובילה לראיית פני אחר

אולם במסכת יומא (נד ע"א) מובא מדרש ממנו עולה כי הכרובים היו זכר ונקבה, ובשעה שישראל עולים לרגל היו מראים להם את הכרובים ואומרים להם: ראו חיבתכם לפני המקום כחיבת זכר ונקבה. תורת הסוד והקבלה פיתחה מאד את התמונה הזו של הכרובים כזוג אוהבים, אך כבר ברובד הבסיסי והפשוט של הדימוי, עולה מתוכו גם הבנה של מהות הזוגיות האנושית. זוגיות שיש בה ראיית פני האחר, הזדהות איתו, אמפטיה כלפיו והבנה של נימי נפשו, היא זוגיות המובילה להשראת שכינה בין בני הזוג.

אם נרחיב קצת את היריעה, אולי גם הדימוי של היריעות החוברות אישה אל אחותה יכול לשמש כהכוונה לקשר אמיתי ונכון בין כל שני בני אדם, ובתוכם גם בין איש לאשתו. כפי שנאמר בשבע הברכות בחופה: "אשר ברא...אהבה ואחווה ושלום ורעות". בכל זוגיות בין איש לאישה ישנו מנעד של רגשות. לפעמים הדגש הוא על האהבה הרומנטית, כפי שמתארים חז"ל את הכרובים, אך לעיתים הדגש הוא יותר על החברות, השותפות והאחווה. המילה "אהבה" לבדה כבר לא מספיקה להקיף את כל הקשת הזו, ואולי משום כך עברנו להשתמש במילה "זוגיות".

פירושו של אברבנאל

לסיום, נביא את פירושו של האברבנאל על הכרובים, שעוזב את הדימוי הזוגי, אך לוקח את הדימוי של המדרש שהיו זכר ונקבה למקום של שוויון בין האיש לאישה בעבודת השם: "ואפשר עוד אצלי שהיו הכרובים ההם על הארץ כדמות שני ילדים קטנים, אשר אין בהם כל מום ולא טעמו חטא. האחד בצורת זכר. והשני בצורת נקבה. לרמוז וללמד שכל איש ואישה אשר מבני ישראל המה ראוי שמילדותם יתמידו ויכלו ימיהם על תורת האלקים, ויהגו בה יומם ולילה אם בקריאתה ואם בקיום מצותיה, כי בזה יקנו שלמותם ואשרם...".

נכתב ע"י הרבנית נועה לאו. נועה היא יועצת הלכה מלוות פוריות של מדרשת נשמת בשיתוף קרן גפן. יועצות הלכה מלוות פוריות נותנות מענה הלכתי חינמי במהלך כל שלבי מסע הפוריות. ניתן לפנות ליועצות הלכה מלוות פוריות בוואטסאפ- 02-6404330.