סדרת מחקרים רחבה עוסקת בנושא, אך אחד מהבולטים בהם הוא מחקרו של טים קסר מנוקס קולג'. עקרון היסוד שהמחקר מציג הוא הקשר הישיר בין אופי השאיפות של האדם לבין יכולתו לחוות סיפוק והגשמה לאורך זמן. אנשים שמטרותיהם מתמקדות בצבירת נכסים חומריים – כמו כסף, מעמד חברתי, הכנסה גבוהה ורמת חיים – מוצאים את עצמם פעמים רבות מתמודדים עם תחושות של ריקנות, גם אם השיגו את מבוקשם. החתירה למטרות חומריות מונעת מהם הנאה פנימית אמיתית, שכן המרדף אחרי הכרה חיצונית לא מצליח לספק את השקט והסיפוק הנפשי שהם מבקשים.
לעומתם, אנשים שמעריכים מטרות רוחניות או ערכיות, גם אם לא הצליחו להגשים את כל משאלותיהם, נהנים מסיכוי גבוה הרבה יותר לחוות תחושות של סיפוק, משמעות ושמחה. השאיפה לערכים כמו אהבה, יושר, צדק ותיקון עולם, מעניקה להם עוגן פנימי ותחושת מימוש פנימית, שאינה תלויה בהצלחה חומרית חיצונית.
פרשת השבוע-פרשת ניצבים וילך
אינני יודע אם לכך התכוון רבי יצחק עראמה בפירושו לפרשת ניצבים. התורה מצווה אותנו "ובחרת בחיים", ולדברי עראמה, הבחירה אינה מצטמצמת לשאלה באילו פעולות נבחר לבצע בחיינו, אלא למען אילו ערכים פועלים חיינו. עראמה מחלק את האנושות לשני סוגים: אלו הרודפים אחר תענוגות חומריים ואלו החיים למען קידום ערכי הטוב, הצדק והיושר הנצחיים. הבחירה היא בבחירת הכיוון הערכי שמנחה את חיינו, ולא רק את התנהלותנו היומיומית.
אותה הבחנה בין מטרות חומריות לערכיות נכונה גם בעולם העסקים. ניתן לראות דוגמה בשני עובדים שעמלים במרץ על פיתוח מוצרים או טכנולוגיות פורצות דרך – אחד עובד כדי לפתח חיסון לקורונה או תרופה לסרטן מתוך תחושת שליחות והבאת ברכה לאנושות, והשני מונע מתוך רצון לזכות בהכרה מקצועית, מעמד גבוה או תגמול כלכלי. בעוד ששניהם עשויים להצליח, ההבדל המהותי הוא בשאלה מה ינחה אותם לאורך זמן, ומה יהיה המנוע הפנימי שיניע את תחושת הסיפוק שלהם.
בחיים העסקיים, המניעים הערכיים חשובים לא פחות מהמטרות הכלכליות. נתקלתי לא פעם במצבים בהם עובדים היו מונעים מתוך הזדהות ערכית עם החברה בה עבדו. במצבים אלו, החברה נדרשה להקפיד על שקיפות, דוגמה אישית, אמונה אמיתית בדרך, והקפדה על כך שהמשימות יחוברו לערכים העמוקים. כשבניית תקציב חברה נעשית עם דגש על הערכים המובילים שלה, ולא רק על החומריות, ניתן לראות זאת בבונוסים ובתגמולים – האם הם מבטאים רק מכירות או שהם משקפים את הערכים שהחברה רוצה להנחיל? התשובה לשאלה הזו מסייעת לעצב את פרופיל המנהיגים בארגון ולגייס אנשים שמחוברים לערכים ולא רק לתגמול חומרי.
גם בזוהר הקדוש, במסגרת חוברת חודשית של "ותן בליבנו", הדגישו את החיבור לשפע האמיתי והשלווה הפנימית, הנובעים מכך שמערכת השיקולים של האדם היא ערכית ולא חומרית. לדוגמה, כיצד ואיך משבחים את העובדים – מתוך הבנה שהערכה אמיתית נובעת מהמניעים הערכיים שמנחים את העובד.
פרשת השבוע-פרשת ניצבים וילך
כשבוחנים את מידת המוטיבציה והלהט של עובד, חשוב לברר מהם המניעים העמוקים שמפעילים אותו – האם הוא מונע מתוך ערכים כמו תרומה לחברה, שליחות וצדק, או שהוא מונע על ידי רצון לצבור עוד נכסים והצלחות חומריות. הבחירה בעובדים המונעים מערכים ולא משאיפות חומריות היא בחירה בהצלחה לאורך זמן, שתוביל לא רק להישגים מקצועיים, אלא גם לתחושת מימוש וסיפוק בקרב כל העוסקים במלאכה.
מכאן, שהשאיפה שלנו צריכה להיות לייצר סביבת עבודה המעודדת עובדים לפעול מתוך ערכים פנימיים, ולעצב ארגונים שיתמכו בשאיפות רוחניות, לצד המטרות העסקיות.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול"