ליל כיפור ויומו שווים לחלוטין לעניין כל האיסורים, וכן גברים ונשים אסורים בשווה בכל האיסורים.
מצוות עשה מהתורה להוסיף מחול על הקודש בכניסת ויציאת יום הכיפורים, דהיינו לאסור חלק מיום ט' בתשרי וחלק מליל י"א בתשרי בכל הדברים האסורים ביום הכיפורים. זמן תוספת זו מדאורייתא כלשהו בכניסת החג וביציאתו, אבל נהגו לפחות להקדים הדלקת נרות כ20 דקות לפני השקיעה וכן להוציא את הצום לפחות 20 דקות אחר צאת הכוכבים.
תפילה, צילום: shutterstock מי שבריא ומסוגל מצווה להוציא שבתות ואת יום הכיפורים בזמן רבנו תם. כמובן מדובר בתנאי שהאדם בריא ומסוגל ואין חלילה חשש סכנה כלשהו.
יום הכיפורים (וזמן התוספת בכניסתו ויציאתו) אסור במלאכה, אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. חיוב כרת הוא רק על מלאכה ועל אכילה ושתייה.
מלאכה
כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכיפורים וכל שבשבת פטור אבל אסור גם ביוה"כ כן, אלא שבשבת זדונו בסקילה ויום הכיפורים זדונו בכרת.
וכל שאסור לטלטלו בשבת אסור לטלטלו ביום כיפור.
אכילה ושתייה
אדם מתחייב בכרת על אכילה ביום הכיפורים רק אם אכל ככותבת הגסה בתוך זמן של "שיעור אכילת פרס". דהיינו, כ30 גרם בתוך כ-10 דקות.
גם אכילה פחות מהשיעור הנ"ל אסורה מהתורה ביום הכיפורים, יחד עם זאת חשוב להכיר את השיעור הזה בשביל חולים, כפי שיפורט להלן.
כל מה שאוכל מצטרף ביחד לשיעור הנ"ל.
שיעור האכילה הוא גלובלי לכל בני האדם ולא תלוי במידת הגוף של האדם.
שיעור השתייה שמחייבת כרת הוא מלוא לוגמיו של אדם, כלומר שאם יסלק את המשקה לצד אחד של פיו ייראה כאילו פיו מלא. שיעור השתייה הוא לכל אדם לפי הגודל של פיו. כל מה ששותה מצטרף לשיעור הנ"ל.
שתי שתיות מצטרפות אם הן נשתו בזמן של שתיית רביעית ויש אומרים שאם הן נשתו בזמן של אכילת פרס.
כל יהודי ויהודיה בריאים מגיל בר\בת מצווה חייבים להתענות מהתורה ואסור להם לטעום כלום כל עוד שאין חשש פיקוח נפש. קטנים עד גיל 9 פטורים לגמרי מהצום. מגיל 9 ועד 11 הם חייבים ב"תענית שעות" לפי יכולתם, דהיינו שדוחים קצת את ארוחתם מהשעה הרגילה לפי כוחם ויכולתם. מגיל 11 חייבים בתענית שלמה מדרבנן, כמובן בתנאי שגופם מסוגל ואין חלילה חשש סכנה.
יש להקפיד לשים לב שאם הילדים\מבוגרים צריכים לאכול\לשתות הם אכן יעשו זאת, ולהיזהר שלא יגיעו חס ושלום לידי חשש סכנה מתוך בושה מהוריהם "לשבור את הצום". ההורה יהיה עירני לבדוק וישאל, ואם הילד\מבוגר צריך, או שיש ספק שמא הוא צריך, עדיף שישבור את הצום מאשר שיגיע לחשש סכנה חס ושלום.
יולדת תוך 72 שעות מהלידה מותרת לאכול ולשתות, ואם יכולה תאכל ותשתה בחלקים, דהיינו פחות מהשיעור המחייב כרת, וככה תאכל ותשתה לאט פעמים רבות עד שתסיים לאכול ולשתות כל צרכה. אם צריכה לאכול ולשתות בבת אחת (או שיש ספק שמא צריכה לאכול ולשתות בבת אחת) כמובן שזה מותר, שהרי פיקוח נפש דוחה הכל. לאחר 3 יממות מהלידה ועד 7 יממות רק אם אמרה במפורש שהיא צריכה אז מאכילים אותה.
חולה שיש חשש סכנה או ודאי סכנה אוכל ושותה ביום הכיפורים. אם יכול לאכול בחלקים שלא מחייבים כרת (אפילו יאכל וישתה פעמים רבות בהפסקות של 10 דקות) יאכל כך, ואם צריך לאכול בבת אחת (או שיש ספק שמא הוא צריך לאכול בבת אחת) יאכל בבת אחת.
יש להדגיש להמון שספק פיקוח נפש דוחה את כל המצוות וגם את מצוות הצום בכיפור, ואין שום חסידות להחמיר לא לאכול, אלא הפוך זה עוון שמסכן את עצמו. אלא, שכאמור, אם יכול לאכול בחלקים רבים ולא חייב לאכול\לשתות בבת אחת- יאכל בחלקים קטנים כנ"ל, אולם אם יש ספק שמא חייב לאכול בבת אחת יאכל וישתה בבת אחת, שאין דבר העומד בפני פיקוח נפש.
רחיצה
אסור לרחוץ ביום הכיפורים בין בחמין בין בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים אסור ואם היו ידיו או רגליו או שאר גופו מלוכלכים בטיט או בצואה או שנטף דם מחוטמו מותר לרחצם שלא אסרו אלא רחיצה של תענוג.
בשחרית נוטל ידיו על סוף קשרי אצבעותיו. כהן העולה לדוכן נוטל ידיו עד הפרק.
סיכה
אסור לסוך את גופו אפילו שלא לשם תענוג.
חולה אפילו שאין בו סכנה מותר לסוך.
נעילת הסנדל
אסור ללבוש נעלי עור. איסור זה שייך אפילו בקטנים.
נעליים שאינם של עור מותרות.
יולדת תוך 30 יום ללידה, חולה שאין בו סכנה ומי שיש לו מכה ברגלו מותרים אף בנעילת נעלי עור (אבל אם יש להם נעליים ממין אחר שנוחות ומגינות טוב על הרגל ינעלו אותן כמובן ולא נעלי עור).
אם יש חיות נושכות כגון עקרבים וכד', מובן שמותר לנעול נעלי עור כדי להגן על רגליו.
תשמיש המיטה
יום הכיפורים אסור בתשמיש המיטה ואסור ליגע באשתו (אף אם היא טהורה) כאילו היא בימי נידתה.
אסור לישן עם אשתו באותה מיטה בליל כיפור (אף אם היא טהורה).