המרכז העולמי של בני ברית וקרן קימת לישראל יקיימו ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, טקס יחיד במינו בארץ ובעולם, המוקדש להוקרת פועלם ולהנחלת מורשתם של יהודים שהצילו את בני עמם במהלך השואה. הטקס יתקיים ביער הקדושים – "רחבת מגילת האש" יפתח עם הצפירה בשעה 10:00. לאור מגבלות הקורונה הטקס השנה יתקיים בהשתתפות מצומצמת ביער של נציגי משפחות מצילים, ניצולים ודוברים בשילוב שידור חי ביוטיוב.
ישאו דברים בטקס: יו"ר דירקטוריון קק"ל, אברהם דובדבני; יו"ר המרכז העולמי של בני ברית ד"ר חיים כ"ץ; תת ניצב יהודה יהושע מפקד בית הספר החילי, משמר הגבול; שגריר רומניה בישראל ראדו יואניד, עו"ד אריה ברנע, יו"ר הועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה ונעם סמל, מנהל התיאטרון הלאומי הבימה, חתנו של יצחק ארצי וגיסו של הזמר שלמה ארצי. במהלך הטקס יוענקו "אות המציל היהודי" על ידי המרכז העולמי של בני ברית והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה ל-13 מצילים שפעלו באלג'יריה, רומניה, הונגריה, צרפת, פולין, אוסטריה ובלגיה.
אנדרטת הקדושיםצילום: יוסי זמיר
כמידי שנה הטקס מתקיים ב"יער הקדושים" של בני ברית, בצילה של אנדרטת "מגילת האש" המגוללת את סיפור הגלות, השואה והתקומה של עמנו בארץ ישראל. מפעל "יער הקדושים" הוא הגדול מבין המפעלים המשותפים של ארגון בני ברית העולמי וקרן קימת לישראל, והוא אתר ההנצחה הראשון שהוקם בארץ לציון השואה עוד בראשית שנות ה-50. ביער זה נטועים 6 מיליון עצים לזכר קורבנות השואה ופזורות בו אנדרטאות לזכר קהילות רבות שהושמדו ולזכר חברי בני ברית בגרמניה וברחבי אירופה הכבושה שנספו בשואה.
אנדרטת מגילת האשצילום: אמיר שור
מאז סוף שנת 2000 מקדמת קבוצת ניצולים בירושלים, הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה ונציג המרכז העולמי של בני ברית, פעולות מגוונות רבות, שמטרתן להעלות את סוגיית המצילים היהודיים על סדר היום הציבורי. הוועדה גם מאגדת את סיפוריהם של המצילים במאגר מידע המונה כבר מאות רבות של מצילים. "אות המציל היהודי" נוסד ב-2011 במטרה להוקיר את פועלם של הגיבורים שהעזו לסייע לאחיהם בצרה ולמרוד נגד הגורל המר שייעדו הגרמנים לכול יהודי. הם סיכנו את חייהם וגילו סולידריות למופת כדי להבטיח שיהודים יוכלו להמשיך להתקיים על אדמות אירופה או לסייע להם להגיע לחוף מבטחים. עד היום הוענקו אותות לכ-350 מצילים מגרמניה, הולנד, צרפת, סלובקיה, יוון, רוסיה, יוגוסלביה, אוקראינה, אוסטריה, בלארוס, איטליה, פולין, מרוקו, אלג'יר, הונגריה ובלגיה.
אותות יוענקו בטקס לכבודם של המצילים הבאים, שכבר אינם בין החיים:
ז'וזה אבולקר – ראש המחתרת היהודית באלג'יר. סלל את הדרך לכיבוש העיר על ידי בעלות הברית ובכך נמנע גירוש היהודים.
יצחק ארצי – מראשי מחתרת הציונית-חלוצית ברומניה. יצא לשליחות לטרנסניסטריה מטעם הקהילה היהודית והחזיר משם מאות ילדים שגורלם נחרץ.
ווילאם בכנר – מהנדס יליד פולין שהועסק בזהות ארית בדוייה בחברה גרמנית שפעלה בפולין ובאוקראינה. בכנר העסיק בני משפחה ויהודים אחרים שחייהם היו בסכנה וכך הציל אותם. הוא המשיך בפעולות ההצלה גם לאחר שזהותו נחשפה.
יעקב גוטפריינד – ראש קבוצת פרטיזנים יהודים בבריסל. הקבוצה פעלה להצלת יהודים, בין היתר על ידי שריפת רשימות של יהודי בריסל על מנת למנוע את תפיסתם וגירושם של היהודים למחנות השמדה.
שרה פלזנשטיין גוטפריינד – אחת הנשים הראשונות שגוייסו לקבוצת החבלב של הפרטיזנים היהודים. הייתה גם פעילה בוועד להגנת יהודים (CDJ) בבלגיה במסגרתו מצאה מקומות מחבוא ליהודים במנזרים ואצל משפחות נוצריות, הכינה מסמכים מזויפים, גייסה כספים וחלקה פנקסי אוכל למשפחות שהסתירו ילדים.
חנה סנש - אחת משבעת הצנחנים מארץ ישראל שנספו במלחמת העולם השנייה. סנש התנדבה להסתנן לארץ מולדתה – הונגריה - מטעם הסוכנות היהודית והצבא הבריטי, על מנת לארגן פעולות מרי והצלה של יהודים ולהעביר מודיעין לטובת הבריטים.
רות עוזרד – חברה בתנועת הנוער הציוני בצרפת, במסגרתה העבירה ילדים למקומות מחבוא וסייעה בהכנת התעודות המזוייפות.
רודולף פורט – חבר ברזיסטנס היהודי בצרפת. עסק בזיוף תעודות ובמציאת מקומות מחבוא ליהודים. היה אחראי להעברת כספים שהגיעו משוויץ לצורכי המחתרת.
וילהלם פילדרמן – חבר בפרלמנט הרומני, נציג הג'וינט ברומניה וראש הקהילה היהודית בתקופת השואה. השתמש בקשריו האישיים עם הרודן גנרל אנטונסקו, שליט רומניה בתקופת השואה, על מנת להקל על מצווים שיצאו נגד היהודים ולהציל אלה שהיו בסכנת חיים. הוא סיכן בכך את חייו ואף הוגלה לטרנסניסטריה כעונש על עתירותיו.
לאה לין-קאופמן - פעלה במסגרת רשת אוזה-גארל (OSE-Garel) בהסתרת ילדים ובטיפול בבעיות הסוציאליות של המתחבאים.
ויטקה קמפנר-קובנר – חברה ב"ארגון הפרטיזנים המאוחד" ארגון מחתרתי בגטו וילנה בראשו עמד בעלה אבא קובנר. היא שימשה כמקשרת בין הגטו לבין הצד הארי של העיר. לאחר אחת מפעולות החבלה החליטה על דעת עצמה ובניגוד להוראת מפקדיה, להוביל ליער קבוצה של 60 יהודים לא-לוחמים - ובכך הצילה את חייהם.
נחום רמבה – בימי האקציה הגדולה (יולי-ספטמבר 1942) התמקם באמבולנס בכניסה לאומשלאגפלאץ - הרחבה בגטו וורשה שם רוכזו היהודים לפני הגירוש למחנות השמדה. באמצעות שוחד שכנע את השומרים שלא להכניס לקרונות חלק מהיהודים שנאספו בכך הציל מאות ילדים ומבוגרים.
משה חיים בצלאל שפירא – במסגרת תפקידו כראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית נפגש עם אדולף אייכמן באוגוסט 1939 במשרדי הגסטאפו בוינה והביא להצלת כמה אלפים מיהודי העיר שעלו לארץ באמצעות סרטיפיקטים שהיו בידי הנהגת היישוב ותמורת תשלום כופר.