במאבק על עמונה היה לנוער תפקיד מרכזי בנתינת רוח גבית לתושבים להאבק עד הסוף.. אולם בסוף התושבים לא הלכו עד הסוף ובני נוער רבים חזרו עם טעם מר...האם באמת בני נוער יכולים להוביל מאבק ציבורי בצורה נכונה? האם זה נכון לעשות מאבק ציבורי המשתמש בבני נוער חלוץ ההולך לפני המחנה ומציב את היעד?
התורה מגדירה את יוסף באומרה "והוא נער" ואיננה מסתפקת בציון גילו "בן שבע עשרה שנה", לכן חז"ל הסבירו "עושה מעשה נערות, מתקן בשערו ממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה" .למרות שהיה עושה מעשי נערות מעידה התורה כי "יעקב אהב את יוסף מכל בניו" כי כנראה היה "בן זקונים" בן חכם.
אולם בסופו של דבר נער רוצה להראות יפה-לא רק במובן החיצוני אלא גם במובן הפנימי-ללכת עד הסוף עם האמת ולא להתפשר עם המציאות המורכבת שאיננה יפה תמיד. גם את אמירת הדיבה שאמר יוסף ליעקב מסביר המהר"ל בדרך זו.
יוסף חשב שהאחים עושים מעשים אסורים. אולם אם היה מסתכל לעומק ומבין את הדברים לאשורם היה רואה שהאחים לא עשו את מה שהוא ייחס להם.(עיין שפתי חכמים המביא את הדברים).
נכון שבמבט שטחי אפשר היה לחשוב שהם חוטאים אבל אם היה שואל ומברר ומבין את המורכבות, היה מבין שהדברים אינם כפי שהבין במבט שטחי. כפי שמסכם המהר"ל "אם לא היה נער לא היה עושה זה".
לנוער יש התהלבות ומסירות, אבל גם שטחיות וחד מימדיות. כך זה בדרך כלל.
לשתף את הנוער במאבקים ציבורים זה בוודאי נכון וראוי,אבל לתת לנוער תחושה שהוא המוביל,שהוא זה שיכתיב את המאבק,שהוא זה שצודק באמת וכל השאר הם פשרנים במקרה הטוב ובוגדים במקרה הרע,זה גם לא נכון,גם לא ראוי ובעיקר עושה נזק לנוער עצמו.
כי במקום להסביר לנוער את המורכבות ואת ההבנה שיש שיקולים נוספים בכל מאבק,הופכים אותם לצודקים ולמובילים.וממילא לשיטחים וחד מימדיים. אם יוסף טעה בדברים חמורים ביחסו אל האחים מכיוון שהיה "נער" ויחס להם מעשים חמורים וכוונות רעות,על אחת וכמה וכמה נכונים הדברים גם ביחס לנוער של ימינו.
הכותב הוא רב גרעין קרן קהילות מעלה אדומים