לו אדם בשנות ה-80 או ה-90 של המאה הקודמת היה שומע על הדיון בנוגע לכשרות של המבורגר משובט הוא היה חושב שמדובר במקרה הטוב בחובבי תחום המדע הבדיוני המדברים על נושא תיאורטי או במקרה הרע שמדובר במשוגעים שיש לאשפזם באופן מידי, אך דיון המתנהל בימים אלו אינו כלל בדיחה אלא דיון הלכתי רציני לחלוטין.
בשנים האחרונות עובדים מדענים על יצירת המבורגר משובט, כלומר המבורגר שכל כולו מלאכותי ללא צורך בהריגת הפרה. לפני כשנתיים כבר הציגו מדענים את הבשר המשובט הראשון ומבקרי המזון כמעט ולא הרגישו בהבדל. “זה קרוב לבשר, חסרה קצת העסיסיות", אמרו ואחר הוסיף כי "לא נעים לי לומר, אבל זה די דומה להמבורגר תעשייתי רגיל".
ההמבורגר המשובט לא מגיע כלל מיצור כלל אלא בבשר המיוצר על מדי מעבדה, בעזרת לקיחת תאים בודדים משריר של פרה בוגרת חיה או מתה, גידולם במעבדה בעזרת תרכיז ושיבוטם. ברגע שיקחו את התאים הראשוניים באופן תיאורטי הם יספיקו לנצח ולא יהיה צורך לקחת תאים נוספים מפרה נוספת לעולם.
ההמצאה החדשה יחסית, שבהחלט ייתכן שבעתיד תשנה את פני העולם לנצח, ותגרום למהפכה בתחום המזון, יצרה בעייתיות לא פשוטה מבחינה כשרותית. מדובר כאמור בתאים בודדים ביותר מיצור חי, כך שהם בכל אופן בטלים בתמהיל החומרים ואינם אסורים באופן תיאורטי לאכילה. מנגד, לא מעוניינים הרבנים לאפשר לקיחת תאים מחיה לא כשרה, חזיר לדוגמא, ולאפשר בפועל אכילת חזיר בחסות השיבוט.
מעל דפי שתי חוברות 'תחומין' של מכון צומ"ת התגלגל תחילתו של דיון שכפי הנראה יעמיק בשנים הקרובות באשר לאפשרות של אכילת המבורגר משובט אשר יוצר במקור מחיה לא כשרה. בשנתון שיצא לפני מספר חודשים עוסק הרב צבי רייזמן מלוס אנג'לס בשאלה באריכות וקובע כי על פניו אין שום בעיה לאכול בשר שכזה ולעומתו קובע רבה של רמת גן ואחד הפוסקים הגדולים של הציונות הדתית, הרב יעקב אריאל, כי בהחלט ישנה בעיה באכילה של בשר שנוצר מחיה לא כשרה. כמובן, אין ספק כי הרב אריאל הינו פוסק גדול הרבה יותר מהרב רייזמן, אך מכיוון שזהו דיון תיאורטי כרגע סביר להניח כי רבנים נוספים יעסקו בשאלה בשנים הקרובות ואין מדובר בכל אופן על הלכות פרקטיות כרגע.
הרב רייזמן: אין בעיה לאכול בשר משובט אפילו מחיה טמאה
בשנתון קובע הרב רייזמן כי לטעמו תאים הנלקחים מבהמה טהורה מותרים בכל אופן, אך גם בשר משובט מבהמה טמאה מותר לאכילה. "בשר משובט המיוצר מתא שנלקח מבהמה טמאה או מבהמה טהורה בעודה חיה - מותר באכילה, שכן תא הגזע בטל בשישים. ואין לומר שתא הגזע נותן טעם בתערובת או נחשב ל"דבר המעמיד", שכן התא בטל בשאר החומרים המעמידים את הבשר המשובט. ואף אין בייצור בשר משובט משום "אין מבטלים איסור לכתחילה", שכן מטרת העירוב של תא הגזע בתערובת ההיתר אינה לבטל את האיסור, אלא שזה תהליך ייצורו של הבשר".
עוד מבהיר הרב רייזמן כי "בשר שנוצר במעבדה מתא גזע לא נוצר בדרך שנבראים בה בעלי החיים בדרך הטבע, אלא זוהי מציאות חדשה של "יצירה" על ידי התערבות האדם. על כן, לדעת הפוסקים שנקטו להלכה שאיסורי התורה לא נאמרו בבהמה שנבראה בשימוש בסודות ספר יצירה, ייתכן שאיסורי התורה לא נאמרו גם בבהמה ש"נבראה" מתאי גזע”.
הרב רייזמן כותב כי "לדעת המתירים ג'לטין שהופק מעצמות בהמות האסורות באכילה, נראה שהוא הדין לבשר משובט שיוצר מתא שנלקח מבהמה טמאה. וייתכן שגם האוסרים ג'לטין יודו שבשר משובט מותר, שכן התא עצמו אינו חוזר להיות ראוי לאכילה, אלא פנים חדשות באו לכאן לאחר עירובו בתערובת המאפשרת את התרבותו”, ומדגיש כי "אף אם נאמר שתא הגזע נותן טעם לאיסור בבשר המשובט, מאחר שהוא אינו נראה כלל לעין האדם, אין איסור באכילתו”.
הרב רייזמן מוסיף ומפתיע, כשהוא קובע כי לדעתו, "בשר משובט שיוצר מתאי גזע של בהמה טהורה - מותר בבישול ובאכילה עם חלב, מאחר שאין בו כל טעם בשר. גם אם התא נלקח מבהמה טמאה, אין איסור לאכלו או לבשלו עם חלב. ואין לאסור זאת משום מראית עין, שאין לחדש ולאסור מדעתנו מפני מראית העין זולת מה שמפורש בש"ס. ועוד, שאיסור מראית עין לא נאמר במה שנקרא "בשר" בשם מושאל בלבד, ולמעשה אינו בשר כלל". עם זאת מדגיש הרב רייזמן וכותב כי "בכל מקרה, תהליך הייצור של הבשר המשובט צריך להיעשות תחת השגחה קפדנית, ובתנאי שכל המרכיבים שהשתמשו בהם להשבחת התא ולהתרבותו הם כשרים”.
הרב אריאל: דינו של הבשר המשובט כדין בשר רגיל
בשנתון תחומין שיצא בשבוע שעבר השיב הרב יעקב אריאל לדבריו של הרב רייזמן. לדבריו כלל לא ברור שמותר לאכול את הבשר. הרב אריאל מסביר כי אין בכך שהתא הראשוני ממנו מייצרים את הבשר הוא מיקרוסקופי ולא נאסר באכילה די לאשר את הבשר, וגם הסיבה שהבשר נוצר במעבדה בדרכים לא טבעיות אינה סיבה לאשר בשר משובט.
"לענ"ד אין בכך כדי להתיר את הבשר (מקורו בתאי בשר של דבר אחר)”, קובע הרב אריאל. "אומנם מי שאכל מאכל ובו תאים מיקרוסקופיים של בשר אסור לא עובר עבירה. אך טיפול במעבדה של תא כזה והרבייתו לדבר הניכר לעין דינה שונה. ההתיחסות הממוקדת בתא כזה והפיכתו לדבר מוחשי מחשיבה אותו ובסופו של דבר נוצר מהדבר הסמוי לעין דבר הניכר לעין. סברה זו מפי הגרשז"א למדנוה. ראו מש"כ בתחומין לג בעניין הרכבת כלאיים של דבר הסמוי מן העין שהגרשז"א אוסר זאת משום שעצם הטיפול בדבר כזה והפיכתו לדבר הניכר לעין דינה כדבר הניכר לעין".
הרב אריאל מוסיף ומסביר כי "הדרך ליצור הבשר היא טבעית, בהתאם לשיטות הנהוגות במעבדות. מדובר בשכפול תאים, בדומה להתרבות כל יצור מתאים בודדים לגוף שלם. המעבדה רק יוצרת תנאים נוחים יותר של מזון ואקלים מתאימים להתרבות, אולם תהליך ההתרבות עצמו דומה בכול לזה הטבע"י.
"החומרים האחרים המאפשרים את התרבות הבשר אינם מבטלים את התאים הבסיסיים שהם המתרבים. הבשר המדובר הוא ריבוי מזורז של תאים קטנים בדרך הדומה לטבעית ולכן דינו ככל בשר רגיל. כל עוד הבסיס הוא דבר אחר - הבשר אסור. לכשהמצאה זו תתפתח ניתן יהיה לייצר בארץ בשר כשר על בסיס של תאים כשרים. אולם יהיה לו דין בשר לכל דבר, כגון לעניין בישול בחלב וכדו'”, קובע הרב אריאל.