שישי לפנות בוקר 13.6 השעה 2:57 ומלשכת שר הבטחון יוצאת ההודעה: "בעקבות מתקפת המנע של מדינת ישראל נגד איראן, צפויה מתקפת טילים וכטב"מים כנגד מדינת ישראל ואוכלוסייתה האזרחית בטווח הזמן המיידי. שר הביטחון ישראל כ"ץ חתם כעת על צו מיוחד ולפיו יוטל מעתה מצב חירום מיוחד בעורף בשטח מדינת ישראל כולה. יש להישמע להנחיות פיקוד העורף והרשויות ולהישאר במרחבים המוגנים".
דקה לאחר מכן נשמעה אזעקה ברחבי הארץ, והטלפונים של משרתי המילואים צלצלו: החל גיוס מילואים נרחב. צו חירום, הקפצה מיידית, התרחיש עליו מג"דים הוחתמו סודיות ימים קודם, למרות שלא כלל פרטים מדויקים, נכנס לתוקף.
תרחיש הייחוס
בישראל עלתה ההערכה: תוך שעה מתקיפת המנע אותה ביצעה ישראל על אדמת איראן, יגיב משטר האייתולות במטח שיגורים נרחב שיפתח מערכה רב מימדית. ובמערכת הבטחון החליטו שלא לקחת אף סיכון מיותר ולכסות כל איום אפשרי.
תרחיש הייחוס טרם התקיפה כלל מאות עד אלפי נפגעים בעורף, נזק כמעט אפוקליפטי למבנים, פגיעה במתקנים בטחוניים ואסטרטגיים, ואף פגיעה בתשתיות קריטיות לתפקוד תקין של משקי הבית בישראל, בדגש על אזורים הסמוכים למתקנים אסטרטגיים.
הגבול המזרחי ויו"ש
עם הרחבת הגבולות במלחמה מול רצועת עזה, סוריה ולבנון, החלו פלוגות החילוץ של פיקוד העורף לתפוס קווים בגבולות. בפתיחת המערכה מול איראן, עברו כוחות פיקוד העורף למרכז הארץ לייעודם המקורי, וגדודי החי"ר הוקפצו להחליפם בקווים. תרחיש נוסף אליו התכוננו בישראל היה פריצה של המוני פלסטיניים מהצד המצרי, שיעברו את הגבול לעבר יישובי הבקעה והערבה. החשש שנבע מההפגנות ההמוניות בירדן שהתרחשו סמוך לגבול עם ישראל בעת האחרונה, בשילוב חשש שהגיע בנוגע לשלהוב איראני בעת פקודה, ומתוך ההכרה בכך שמאות מטרים של גבול משותף עם הצד הירדני אינו כולל גדר שתהווה חסימה פיזית, הגיעה החלטה לעיבוי כוחות צה"ל לאורך כל הגבול המזרחי.
במערכת הבטחון עלה תרחיש נוסף, בו תאי טרור איראניים רדומים בשטחים ואף בתוך ישראל, יופעלו עם הגעת יום הפקודה לו המתינו ממפעיליהם בטהרן. בישראל העריכו כי חיזבאללה מצפון חלש מכדי להצטרף למערכה, חמאס שקוע בבוץ העזתי, וכך איראן תנסה להפעיל מפגעים בתוך ישראל, שכן זהו הנכס המתפקד האחרון שנותר לה.
הרס ופיגועים במרכז
במקביל, במרכז הארץ חששו מאתרי הרס רב זירתיים, שיכללו צירי הגעה חסומים לארגוני ההצלה והמשטרה, וידרשו התערבות נרחבת של כוחות צה"ל הירוק בתוך שטחי המדינה. לשם כך הוכנו בנוסף לכוחות רבים של פקע"ר אף צוותים ייעודים של צמ"ה, הלוט"ר ויחידות נוספות, על מנת לפעול למיפוי, איתור, ביצוע חילוץ בשטח בנוי מורכב בשיתוף אמצעיים טכנולוגיים מתקדמים. טיפול באתרי הרס מורכבים ורבים, וזירות נפגעים שידרשו עבודה רציפה של עד 72 שעות לאתר, וכל זאת תחת צורך בהתגוננות מטילים בליסטיים.
בדרג הבטחוני חוששים בינתיים מתרחיש נוסף: מקלטים ציבוריים בהם יתרכזו תושבים בעת אחת יהפכו יעד למפגעים בפקודת איראן. בצה"ל עלה הרעיון להציב שמירה מחוץ למקלטים המשותפים, אך הרעיון ירד משיקולים שונים. לבסוף, הוחלט על מתכונת מצומצמת של הצבת חיילי מ"צ בתחנות המטרו במחוז דן, שהפכו למקלטים ציבוריים המוניים.
אתר פגיעה במרכז הארץ צילום: Erik Marmor,Flash90
שליטה על האירוע
12 שעות עוברות מפתיחת מתקפת המנע, ועדיין אין תגובה מצד איראן. השבת תכף נכנסת, ובישראל עוצרים נשימה לקראת רדת הלילה - הזמן המיטיבי לשיגור טילים בליסטיים. התגייסות מהירה של אנשי המילואים, לצד עבודה זריזה של פיקוד העורף בהקמת חמ"לים ושינוע חפ"קים ניידים במוכנות להקפצה בכל רגע, הביאו את ישראל למוכנות למטח הראשון שהגיע מאיראן בליל שבת. עם מטח ראשון שסוכם בנכונות האזרחית להישמע להוראות ההתגוננות, במקביל לעבודה מדויקת של הכוחות המיירטים, הביאו את מערכת הבטחון להבנה כי ניתן לשלוט באירוע.
בעזרת למידה מהירה, מערכות שנבנו תוך כדי תנועה, לצד שליטה צבאית הרמטית בשטחי יו"ש באזורים הנפיצים והמוכנות בגבולות, הצליחו בישראל לגבור על תרחיש האימים שצוייר טרם היציאה למבצע.
כעת, בגופים השונים, ארגוני ההצלה, צה"ל, פקע"ר, ומועצות מקומיות מבצעים למידה והפקת לקחים ממבצע "עם כלביא", במטרה להגיע לסבב הבא, באם יהיה, במוכנות שיא וצמצום נזק ופגיעה למינימום האפשרי.