במערכת הבחירות הקודמת עמד שיעור ההצבעה בישראל על 72.3%, מקום טוב במרכז רשימת מדינות ה-OECD. מחקר חדש, שנערך על ידי מחלקת המחקר של הכנסת, ניסה להתחקות אחר ניסיונן של מדינות שונות בעולם, להגדיל את מספר האזרחים שיבחרו לממש את זכותם הדמוקרטית בקלפי.
ראשית, מספר נתונים על הרגלי ההצבעה של האזרח הישראלי. שיעור ההצבעה הגבוה ביותר בהיסטוריה של המדינה נקבע עם ראשית הקמתה כשלכנסת הראשונה הצביעו לא פחות מ-86.9% מכלל האוכלוסייה, אך מאז ועד אמצע העשור הקודם, המספרים רק הלכו וצנחו.
שנתיים לאחר הבחירות הראשונות, ירד אחוז המצביעים באופן משמעותי ובשנת 1951 הוא עמד על 75.1% בלבד. ארבע שנים לאחר מכן חלה התאוששות מסוימת, אך מאז ועד לשנת 2006 מספר המצביעים נשחק עד שבבחירות בהם זכה אהוד אולמרט שעמד בראש מפלגת קדימה, שיעורי ההצבעה היו בשפל עם 63.2% בלבד. עם זאת, במערכות הבחירות הבאות נרשמה מגמת שיפור עד לבחירות בשנת 2015 בהן 72.3% מכלל אזרחי ישראל בעלי זכות ההצבעה הגיעו לקלפיות.
מי הציבור שמגלה את המעורבות הפוליטית הגבוהה ביותר בישראל? במגזר החרדי נרשם בבחירות הקודמות שיעור הצבעה בן 82.5% כשהיישובים המובילים (בהם מתגוררים למעלה מ- 10,000 תושבים) היו מודיעין עילית (89.3%), אלעד (88.6%) וביתר עילית (84.4%)
שיעור ההצבעה בישראל מקום המדינהצילום: צילום מסך מדוח מחלקת המחקר של הכנסת
אחוזי ההצבעה הנמוכים ביותר נדגמו ביישובים שאינם יהודיים עם 63.5% בלבד. היישובים שבהם נספרו שיעורי ההצבעה הנמוכים ביותר היו מגאר (47.2%), אילת (49%), בת ים (55.8%) ונצרת עילית (57.8%). בין המחוזות השונים שיעור ההצבעה הגבוה ביותר היה ביהודה ושומרון עם 80.3%, גבוה משמעותית מהמחוז הבא - מחוז מרכז עם 72.5%.
נתון מעניין נוסף הפריך את הטענה כאילו אחוזי ההצבעה עולים ככל שהעמד הסוציו-אקונומי של האזרחים עולה. באשכולות הגבוהים (8-9) אמנם הצביעו הכי הרבה (%71 ו-77% בהתאמה), אך לצד זה, אשכול 2 הנמוך (69.1%) היה כמעט זהה לאשכול 10 הגבוה ביותר(69.2%) ואשכול 1 הנמוך ביותר (67%) היה גבוה במספר אחוזים מאשכולות 3-6.
במסמך שהפיקה מחלקת המחקר של הכנסת עלה עוד כי מבין מדינות ה- OECD, ישראל מדורגת מבחינת אחוזי ההצבעה במרכז הדירוג. בעוד שבמדינות כמו שבדיה (87.25) ודנמרק (85.9%) אזרחים רבים יוצאים להצביע, יש גם מדינות שבן נרשמו אדישות רבה יותר כמו ביוון (63.9%) ויפן (52.7%).
התפלגות שיעורי ההצבעה לפי מחוזותצילום: צילום מסך מדוח מחלקת המחקר של הכנסת
אז כיצד ניתן להעלות את אחוזי ההצבעה? במחקר נבדקו מספר שיטות שנבחנו ונוסו ברחבי העולם, על היתרונות והחסרונות שלהן:
1. חובת הצבעה
"יש מדינות אשר מחייבות את אזרחיהן להצביע בבחירות", נכתב במחקר וצוין כי "מטבע הדברים, חלק מהותי בכינון חובת הצבעה הוא הטלת סנקציות בגין אי-ציות לה. יש מדינות המטילות סנקציות כבדות על אי-הצבעה, ויש מדינות שבהן חובת ההצבעה היא בעיקרה סמלית ואין סנקציות של ממש על אי-הצבעה".
בין הסנקציות שמוטלות על מי שאינו מצביע במדינות שבהן הדבר נהוג ניתן לציין פעולות כמו שלילת זכות ההצבעה, איסורים על מילוי תפקידים ציבוריים, איבוד זכויות ציבוריות ואף מאסר. "חובת הצבעה", נכתב בדו"ח, "נחשבת כלי יעיל במיוחד להעלאת שיעור ההצבעה, אם היא מלווה בסנקציות ובאמצעי אכיפה".
עם זאת, הודגש כי "כלי זה שנוי במחלוקת בקרב חוקרים במדע המדינה. הוא נתפס כצעד קיצוני ולא דמוקרטי, למשל משום שהוא פוגע בחירותם של האזרחים להחליט שלא להצביע; לעומת עמדה זו, יש הטוענים שהתועלת הציבורית הטמונה בו עולה בהרבה על הפגיעה שהוא גורם, שכן הוא מביא לייצוג פוליטי המשקף את העדפות האזרחים ומחזק את היסודות הלגיטימיים של המשטר".
כיצד מגדילים את שיעור ההצבעה? הכנסתצילום: shutterstock
2. הורדת גיל ההצבעה
ברוב מדינות העולם, הזכות להצביע בבחירות הכלליות היא מגיל 18.יש מדינות מעטות שנקבע בהן גיל הצבעה נמוך מ-18 ,ובהן אוסטריה, ברזיל וארגנטינה. "אחד הטיעונים בעד הורדת גיל זכות ההצבעה הוא שזכות הצבעה בגיל צעיר יותר עשויה לעודד מעורבות של צעירים במערכת הפוליטית, ועשויה להעלות את שיעור ההצבעה. עם זאת, במחקרים אחדים שבהם נבחנה השפעת צעד זה על שיעורי ההצבעה נמצא שהורדת הגיל לא הביאה להעלאת שיעור ההצבעה. סיבה אפשרית היא ששיעור ההשתתפות של הצעירים (בני 18–25) הוא נמוך משיעור ההשתתפות של יתר בעלי זכות הבחירה".
3. מתן אפשרות הצבעה לאזרחים השוהים מחוץ למדינה
מדינות רבות מאפשרות לאזרחיהן המתגוררים בחו"ל לממש את זכותם להצביע בתנאים מסוימים, המשתנים ממדינה למדינה
היתרונות לפי המחקר: אפשרות ביטוי לאזרחים רבים יותר, חיזוק הקשר של המדינה עם אזרחיה שבחו"ל וחיזוק ההזדהות הלאומית שלהם עם המדינה, והעלאת שיעור ההצבעה. החסרונות: קושי מוסרי – הקניית זכות השפעה על הנעשה במדינה למי שבחר שלא לגור בה, והחלשת ההשפעה של המצביעים המתגוררים במדינה עצמה
האם יש להרחיב את מתן האפשרות למצביעים בחו"ל?צילום: דוברות הקונסוליה הכללית בניו יורק
4. הצבעה מוקדמת
"נוהלי ההצבעה המוקדמת דומים לאלה של יום הבחירות, רק שההצבעה מתקיימת לפני אותו יום, ומשכה משתנה ממדינה למדינה. פתקי ההצבעה נאספים ונשלחים לפני יום הבחירות הקבוע בחוק, ואינם נספרים עד ליום הבחירות. מדינות שבהן מתקיימת הצבעה מוקדמת הן למשל אוסטרליה, אסטוניה, בלגיה, דנמרק, נורווגיה, ניו זילנד, סלובניה, קנדה ושוודיה.
"המתנגדים להצבעה המוקדמת חוששים מהצבעה מזויפת, למשל במקרים שבהם ההצבעה נערכת
באמצעות הדואר או שכללי הזיהוי אינם נאכפים באותה קפדנות כמו ביום הבחירות. מסיבה זו, יש
מדינות המגבילות את ההצבעה המוקדמת ומאפשרות אותה במקומות מסוימים בלבד ואף מקפידות
על כללי זיהוי מחמירים".
5. הצבעה בדואר
"בכ-20 מדינות ברחבי העולם, רובן דמוקרטיות מפותחות, אזרחים שמסיבות שונות אינם יכולים להגיע לקלפי ביום הבחירות רשאים להצביע בדואר לפני הבחירות. בכל מדינה נקבעות האוכלוסיות הזכאיות להצביע בדרך זו ונקבעים המועדים להגשת הבקשה להצביע בדואר.
המצדדים בהצבעה בדואר טוענים כי הצבעה זו מעודדת את ההשתתפות בבחירות ומעלה את שיעור המצביעים, וכן שהיא כרוכה בעלויות כספיות נמוכות יחסית. המתנגדים לשיטה זו אומרים כי היא מגדילה את החשש להונאה ועלולה לפגוע בעקרון החשאיות.
להצביע בקליק? אילוסטרציהצילום: פלאש 90. דרור גרטי
6. הצבעה באמצעות ייפוי כוח
"בהצבעה באמצעות ייפוי כוח אדם אחר מצביע בפועל בשמו של בעל זכות ההצבעה. המעוניין בכך נדרש למסור לרשויות את שמו של מיופה הכוח, שביום הבחירות יצביע בשמו לאחר שקיבל ממנו הנחיות בדבר העדפותיו. אפשרות זו נהוגה, במגבלות כאלה ואחרות, בבלגיה, בבריטניה, בהולנד, בצרפת ובשוודיה".
היתרון של כלי זה הוא בהקלה על בוחרים שאינם יכולים להגיע לקלפי או מתקשים להגיע אליה. החסרונות הוא פגיעה בחשאיות ההצבעה, היעדר ערובה לכך שמיופה הכוח יצביע כפי שביקש בעל זכות הבחירה, והחשש להצבעה מתוך כפייה או גניבת קולות.
7. הצבעה מקוונת
"הצבעה מקוונת (Voting-i)היא תת-קטגוריה של הצבעה אלקטרונית (הנעשית באמצעים אלקטרוניים ולאו דווקא מקוונים), שבה אפשר להצביע באמצעות המרשתת (אינטרנט) ממחשבים פרטיים, בלי הצורך להגיע לנקודת הצבעה פיזית.
הצבעה מקוונת מאפשרת התלבטות ושינוי ההצבעה במהלך תקופת הבחירות, הצבעה בלי צורך להגיע לעמדה פיזית, זכות הצבעה הנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. לעומת זאת, בהצבעה מקוונת יש סיכונים ובעיות כמו פגיעה אפשרית בפרטיות ובסודיות ההצבעה, חשש רב יותר לקניית קולות ולהפעלת לחץ מצד גורמים זרים, תקיפות סייבר ונגישות חס לקבוצות שאין להם גישה או הבנה מספקת בכלים דיגיטליים.
המדינה היחידה ששיטת הבחירה שלה כוללת הצבעה מקוונת היא אסטוניה, שהחלה בתהליך זה בשנת 2005. עם זאת יש לציין, כפי שנכתב על ידי מחלקת המחקר של הכנסת, "על פי הנתונים מאסטוניה, לפני החלת ההצבעה המקוונת ואחריה, לא חלה עלייה ניכרת בשיעור ההצבעה". ונתונים דומים התקבלו בפינלנד ונורבגיה שבחנו את השיטה והחליטו לבסוף שלא לאמץ אותה.