שביתת ארגון המורים בתיכונים נכנסת ליומה השלישי, ללא פיתרון. אשת התקשורת אמילי עמרוסי נדהמה מכך, והזכירה כי תלמידי כיתה י"ב לא הצליחו ללמוד שנה אחת בתיכון כרגיל שכן הם חוו הן את הקורונה והן את המלחמה בזמן תקופת לימודיהם: "אם אין לכם ילד בתיכון אין לכם מושג מההתעללות שעוברים הנערים והנערות".
רן ארז, יו"ר ארגון המורים, צילום: Avshalom Sassoni/Flash90
רק להם אף אחד לא דאג
"כשהבן שלי והחברים שלו היו בכיתה ז' - פרצה מגיפה עולמית" סיפרה. "אחרי שנה שלמה בבית, מנותקים משמש ולימודים – אחרי שנת צינוק כזאת, העולם התחיל לאט לאט לחזור. החזירו את תלמידי היסודי ללמוד בקפסולות. את תלמידי כיתות י"א-י"ב דאז החזירו, כי הם צריכים לעשות בגרויות. כולנו חזרנו לעבודה בכל מיני תצורות מעניינות. רק קבוצה אחת לא הורשתה לצאת בכלל - מי שהיו אז תלמידי כיתות ז' עד ט'. הם הוזנחו בבית. בלי מענה. שנתיים וחמישה חודשים של הפסקת מסגרות טוטאלית. רק לכיתות ז' עד ט' אף אחד לא דאג. הם נשארו עד סוף סוף המגיפה בלי שום פתרון. נזנחו לעבור את מסע ההתבגרות בין קירות. לאף אחד לא היה אכפת".
לימודים בתקופת הקורונה, צילום: shutterstock
היא המשיכה ותיארה: "כשהם הגיעו לכיתה י' ופתחו להם את בתי הספר - אותם ילדים ניסו ללמוד איך זה לקום בבוקר, לעמוד על הרגליים, לנסוע באוטובוס, להגיע בזמן, לשבת על הטוסיק שבע שעות, ללמוד, להיבחן, לנשום ליד אנשים אחרים. זו היתה שנה קשה, ששברה הרבה ילדים, שנשרו, ששנות הקורונה הרחיקו אותם מהאפשרות להסתדר עם מסגרת".
לאף אחד לא אכפת מהשביתה הזאת, מה זה כבר כמה תיכוניסטים שהולכים לים
את כיתה י"א, סיפרה, הם ניסו להתחיל כרגיל אלא שאז פרצה מלחמה. "גם י"א הלכה. כיתה י"ב היא ההזדמנות האחרונה שלהם. לספוג משהו מבית הספר. לחוות חיי חברה. להיות תחת השגחה של מחנכים טובים ומורים מדהימים.לסגור את הפערים הלימודיים שהם מושכים מגיל 12. והנה אותה שכבת גיל שוב נשכחה", תקפה. "יש שביתה בתיכונים והיא נכנסת כעת ליומה השלישי בשקט מדהים. הילדים האלה שוב בבית. הדור שמחקתם לו את החטיבה והתיכון. הנערים והנערות שיתגייסו בעוד שנה-שנתיים, שחוזרים עכשיו אדומי עיניים מההלוויה של הירש, הם הילדים ששוב שכחתם. לאף אחד לא אכפת מהשביתה הזאת, מה זה כבר כמה תיכוניסטים שהולכים לים או ישנים עד מאוחר. והם כל כך מתוקים. וכל כך נשכחים. בא לי לצרוח. למישהו אכפת? רצחתם להם את הנפשות".