מנהלת פורום תקנה: "אם אין מי שיפעל - אנחנו נקום ונעשה זאת"

לילי גץ הורביץ מנהלת פורום תקנה מסבירה על הליך העבודה של הפורום: "אנחנו עושים זאת מכוח הסמכות הציבורית שקיבלנו, שמבוססת על ההבנה שאם אין מי שיפעל - אנחנו נקום ונעשה זאת. הפסוק 'ובערת הרע מקרבך' מנחה אותנו בפעילות שלנו"

תהילה שינובר תהילה שינובר, חדשות כיפה 13/03/25 14:38 יג באדר התשפה

מנהלת פורום תקנה: "אם אין מי שיפעל - אנחנו נקום ונעשה זאת"
לילי גץ הורוביץ | , צילום: פיי גרסטן

מאז שלילי גץ הורביץ החלה את תפקידה כמנהלת "פורום תקנה", היא גילתה עד כמה תופעת הפגיעות המיניות ביחסי מרות וסמכות רחבה. "אמרתי לבעלי: אל תשאל אותי שאלות על הפורום, כי אם תדע אתה תאבד את אמונת החכמים שלך, עדיף שתשאר תמים", היא מספרת. לדבריה, החשיפה לסיפורים קשים של ניצול ופגיעה בתוך החברה הדתית הייתה מטלטלת. "זה נושא כואב מאוד, כי מדובר בדמויות חינוכיות ורבניות שמוכרות לרבים. לגלות שהם פגעו זה שוק".

למרות זאת, היא רואה בעבודתה שליחות. "זה קשה, אבל יש פה גם צדדים טובים. אני לא לבד, יש צוות מקצועי שמקבל יחד החלטות קשות, ואנחנו עובדים בצורה מחושבת, שקולה ומדויקת".

פורום תקנה הוא גוף עצמאי שהוקם למיגור פגיעות מיניות ביחסי מרות הפועל כבר שנים מתוך מטרה אחת ברורה: לעצור את הפוגע ולמנוע ממנו לפגוע שוב. למרות שהפורום אינו גוף משפטי, השפעתו במגזר הדתי ובחברה הישראלית בכלל היא עצומה. הפורום מאפשר לנפגעים להגיש תלונות גם במקרים שבהם אין אפשרות לפנות לרשויות - בשל התיישנות או חשש מהליך משפטי ממושך.

"אנחנו מחויבים לדווח אם יש היבט פלילי"

"המטרה שלנו היא לעצור את הפוגע", מסבירה הורביץ, "ואנחנו עושים זאת מכוח הסמכות הציבורית שקיבלנו, שמבוססת על ההבנה שאם אין מי שיפעל - אנחנו נקום ונעשה זאת. הפסוק 'ובערת הרע מקרבך' מנחה אותנו בפעילות שלנו".

כאשר מתקבלת תלונה, היא נבחנת על ידי ועדה מקצועית המורכבת מאנשי חינוך, משפטנים, אנשי טיפול ורבנים. אם נמצא שיש בסיס לתלונה, מוקם צוות טיפול מיוחד שמחליט על המשך הצעדים. "אם יש בתלונה היבט פלילי, אנחנו מחויבים לדווח לפרקליטות המדינה, והיא מחליטה האם להמשיך לבדוק בעצמה או לאפשר לנו לטפל במקרה", מפרטת הורביץ. "במקרים שאינם פליליים אך עדיין חורגים מגבולות המוסר, הפורום מטיל סנקציות כמו הרחקה ממוסדות חינוך או מתפקידים רבניים".

"ב-90% מהמקרים הפוגעים מודים"

לאחר שהתלונה מתקבלת ונבדקת, מוזמן הפוגע לשימוע - מבלי שיידע מי הגיש את התלונה נגדו. "הוא יודע במה מדובר, וב-90% מהמקרים הוא גם מודה", חושפת הורביץ. "חלקם מבינים שהם נתפסו, חלקם מתחרטים, ואחרים פשוט מבינים שאין להם דרך להכחיש. אבל יש גם מקרים שבהם הפוגע מכחיש, ואז אנחנו ממשיכים לבדוק את הראיות".

בשלב הבא, הפורום מחליט אילו צעדים לנקוט נגד הפוגע, בהתאם לחומרת המעשה. "אם מדובר במורה שפגע בתלמידות, נאסור עליו ללמד נשים. אם מדובר ברב, הוא יורחק מקהילתו. יש מקרים שבהם אדם מורחק לחלוטין ממערכת החינוך, ואסור לו ללמד או לנהל מוסד חינוכי". לדבריה, ההגבלות משתנות בהתאם לנסיבות. "יש מקרים שבהם ניתנות הגבלות מחמירות, כמו איסור מוחלט על עיסוק בתפקידים ציבוריים. במקרים אחרים, אם יש מקום לשיקום, ההגבלות יותאמו לכך".

"אם הוא מפר את ההגבלות - אנחנו מפרסמים את שמו"

לרוב הפוגעים מקבלים את ההגבלות שמטיל עליהם הפורום ומקפידים לקיים אותן, אך במקרים בהם אדם מפר את ההנחיות או מסרב לשתף פעולה הפורום חושף את שמו בציבור. "זה קורה במקרים נדירים, אבל אנחנו עוקבים אחרי פוגעים כדי לוודא שהם אינם מפרים את התנאים שנקבעו להם", אומרת הורביץ. "אם אדם שמסוכן לציבור ממשיך לפעול ולפגוע, אנחנו מחויבים להזהיר את הציבור מפניו".

במקרים מסוימים, הפורום עובד בשיתוף פעולה עם משרד החינוך ומערכות אחרות כדי למנוע מצב שבו פוגע יוכל לשוב לתפקיד שבו עלול להיות מסוכן.

האם פוגעים יכולים להשתקם?

לאחרונה, במסגרת יום עיון שערך הפורום, העלה הרב יעקב אריאל נשיא הפורום שאלה שנויה במחלוקת: האם יש מקום לשיקום פוגעים? "זה דיון שלא הסתיים", מודה הורביץ. "הקהילה מתקשה לקבל חזרה פוגע, גם אם עבר טיפול יסודי וחזר בתשובה. ובצדק, אף הורה לא רוצה לקחת סיכון על הילד שלו".

לדבריה, לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי האם אדם ששינה את דרכיו יכול לחזור לחברה. "אנחנו לא יכולים לדעת מה באמת מתחולל בנפש של פוגע. אבל אם עבר טיפול ממושך ולא פגע במשך שנים, ייתכן שהשתקם. מצד שני, תמיד נותר סימן שאלה".