בשנת 1997 ישראל לא השתתפה באירוויזיון. באותה שנה נרשם אירוע מוזיקלי מכונן אחר עם יציאת אלבום הבכורה "אביתר בנאי" של אביתר בנאי. כמעט שלושה עשורים לאחר מכן, ישראל שולחת לאירוויזיון וינה 2026 את נועם בתן עם השיר "מישל" ונדמה שאפשר למצוא בשיר הזה עקבות לאירוע המכונן ההוא. חוט שעובר מאביתר בנאי, דרך רביד פלוטניק ועד נועם בתן מלמד אותנו על שינוי שעברה הגבריות הישראלית לאורך השנים.
השיר נפתח בקביעה החד-משמעית (בעברית) "מישל זו אהבה רעילה, אני באפלה", ולמרות זאת בסוף השיר מופיעה השורה (גם היא בעברית) "מתפלל עלייך שתזכי לאהוב" (מילים: צליל קליפי, נדב אהרוני, נועם בתן ויובל רפאל). היה אפשר לחשוב על תפילות אחרות של הגבר הפגוע, כמו למשל בשיר "תיאטרון רוסי" של אביתר בנאי: "אמן תישארי לבד לנצח". כואב, זועם, פגיע ופוגע.
מ"אמן תישארי לבד לנצח" עד "מתפלל עלייך שתזכי לאהוב"
מאז השורה הזו של בנאי עברו הרבה מים בנהר הקטן שלו ובנהר הגדול שלנו. הוא חזר בתשובה, הפסיק לשיר חלק מהשירים מאלבום הבכורה ובכללם את "תיאטרון רוסי". רק לפני כמה שנים הוא חזר לשיר אותו וערך את השורה הקשה, "שלא תישארי לבד לנצח" במקום "אמן תישארי לבד לנצח". השינוי מבטא פרידה מהרגשות הקשים. משלמים את המציאות ברוך מסוים, עדיין פגיע אבל כבר לא פוגע.
והנהר הקטן מתחבר עם הנהר הגדול: כמו על בנאי, תהליכים עמוקים על העולם המערבי ועל החברה הישראלית. מהפכות הפוליטיקלי קורקט והמי-טו נכנסו לתרבות הישראלית, ונדמה שבאופן כללי גברה המודעות לגבריות רגישה יותר - במיוחד בקשרים זוגיים וביחס לצלע הנשית בהן.
"מישל": גבר מסוג אחר
שיר שמסמל את השינוי הזה הוא "הריני" של רביד פלוטניק, אז נצ'י נצ', שיצא 20 שנים בדיוק אחרי "תיאטרון רוסי". בשיר פלוטניק מקבל על עצמו לאהוב, מפסיק להאשים את כל העולם בבעיות שלו סביבו, לוקח אחריות על כל השטויות שעשה, מקבל את ההשלכות שלהן ומבקש סליחה. לקראת סוף השיר מגיעה התייחסות לבת הזוג שהייתה: "מקבל על עצמי להניח לזו שאהבתי לחיות את החיים שלה בשקט ולאחל לה רק טוב / גם לה מגיע לאהוב, גם לה מגיע לאהוב". יש כאן סגירת מעגל ברורה עם "תיאטרון רוסי", ההפך מתפילה שתישאר לבד לנצח. השניים גם ביצעו אותו יחד (5.5M צפיות ביוטיוב לביצוע המשותף לעומת 3.4M לביצוע המקורי).
על סגירת המעגל הזו יושבת השורה "מתפלל עלייך שתזכי לאהוב" בשיר החדש לאירוויזיון. פחות זעם כלפי האקסית, יותר השלמה ואפילו תפילה שתמצא אהבה. אחרי הבחירה בנועם בתן כתב הפשוטע (בר אלמליח) שכבר עשור לא שלחנו גבר סטרייט לאירוויזיון. אולי גם הגבר הסטרייט ששלחנו הוא כבר גבר מסוג אחר.