1. יופי שאתם דוסים, אני בעד, רק למה בלעדינו?
תנועת הנוער אריאל חגגה את שבת ארגון בסוף השבוע האחרון, ולרגל המאורע המרגש פרסם המזכ"ל אלחנן וולף סרטון תדמית חביב וקצבי. "נעים להכיר, אני אלחנן וולף, המזכ"ל החדש של תנועת אריאל. החלום שלי - להעצים את ההשפעה של התנועה על עם ישראל", הוא אומר. איזה יופי, שיהיה בהצלחה. רק תהייה קטנה לפני המילים האידיאליסטיות, למה אין נשים בסרטון? אני יודעת שזאת שאלה מאוד מעצבנת, גם אני לא סובלת אותה. ובכל זאת, לא יכולתי להתעלם.
מילא לא היו נשים בתנועה, אבל יש. אני בעצמי הייתי חניכה סבירה ומדריכה נהדרת באריאל. איפה הן? מדריכות, חניכות, קומונריות. לא קיימות? נכון, תנועת נוער נפרדת. מכבדת, בהחלט יש לזה מקום. נכון, שמירה על צניעות והימנעות משירת נשים או ריקודים, אני ממש בעד. נכון, רוצים להיות דוסים, בטח תהיו. אבל למה להעיף אותנו מהמרחב?
"העולם לא מושלם". אומר וולף לקבוצת ילדים חמודים בסרטון. "אבל השאלה לא מה קורה סביבנו, אלא איך אנחנו בוחרים לראות את זה". מסר נהדר, אמיתי ומתוק. מה הבעיה אם המזכ"ל היה אומר את זה לחניכות? מה הבעיה אם היינו רואים קומונרית עייפה מחייכת לחניכה? בבקשה, שמישהו יסביר לי מה הבעיה בנוכחות בנות בסרטון חמוד לרגל חודש ארגון.
2. ינון מגל נהנה לצייץ שטויות ושוכח מהמציאות
חוק הגיוס מתוכנן לעלות לדיונים בוועדת חוץ וביטחון בשבוע הבא, וינון מגל שוב עושה את זה. בציוץ שהעלה לחשבון האיקס שלו, הוא התייחס למאבק של ציבור המשרתים למען חוק גיוס שוויני עבור כולם ואמר: "אני מבין שנמשך הקמפיין של חלק מהציונות הדתית נגד חוק הגיוס שלא מגייס את כל החרדים, כל הכבוד על הערכיות. אני מאחל לכם שאחרי שהחרדים יפרשו מהממשלה תקימו ממשלה חדשה של ברית המשרתים, ותגייסו מיד את כל החרדים. מה שכן קצת חסר לי תמיכה שלכם בגיוס הבנות שלכם לצה"ל. אם שיוויון אז עד הסוף".
צחקתי בקול. מגיש הפטריוטים נהנה כל כך ללהג שטויות, עד שהוא שוכח מהאמת. בואו נעשה קצת סדר. בנות דתיות כן מתגייסות לצה"ל, והמספרים רק הולכים וגדלים, עם שפע של מסגרות ייעודיות ותוכניות תומכות. (לדעתי האישית אין מה לוותר כל כך מהר על שירות לאומי, אבל אחלה). בנוסף, מגל לא קולט שאנחנו רוצים חוק גיוס שוויני שמגייס גם חרדים כי פשוט אין לנו ברירה אחרת. ההשתמטות הממוסדת של המגזר החרדי נמאסה עלי כבר לפני שנים, ומאז פרוץ המלחמה אין לי סבלנות לשטות הזאת של לימוד תורה במקום גיוס בצבא. לו רק היה אותו איש תקשורת מכובד מערוץ 14 מבין את העוול הגדול שנעשה לציבור המשרתים ומגייס את כוחו כדי לעודד את החרדים להבין את טעותם, אולי היינו במקום אחר. עד אז הוא סתם נהנה לעשות רייטינג על הראש של כולנו. בינתיים, אחד מהאחים שלי שוב גויס למילואים השבוע.
3. משפט אחד של נועה קולר הצדיק את כל הסדרה שלה
אתמול שודר הפרק האחרון בסדרה החדשה של נועה קולר "מקום שמח" בתאגיד. קהל הצופים נחלק בין התלהבות משתפכת ובקשה להכריז על קולר כחסידת אומות עולם ובין צקצקנות וחוסר סבלנות לסיפור העלילה. אני נמנית על הקבוצה הראשונה כמובן, ותודה לרביטל ויטלזון יעקבס שיצרה אוסף ממים מרשים במיוחד של תיקי דיין. אבל רגע לפני הפרק האחרון, בואו להיזכר איתי בסצנה המהממת של קולר בפרק הרביעי. סצנה שרק בזכותה הייתה שווה כל הסדרה כולה.
נועה קולר ואביהו פנחסוב | צילום: צילומסך כאן 11
הם יושבים שם אצל המטפלת הזוגית, ורד ובן, ומנסים להבין אם יש להם סיכוי להיות ביחד. כשהמטפלת שואלת למה הגיעו, קולר עונה: "גם ככה הכל סיוט. וכל הזמן אסונות קורים. ואין אוויר ואנשים מתים. ומלחמה. ואין לנו שליטה וגם אין לנו זמן. אז אני החלטתי באופן אישי שעד שלא מורידים עלי את השלטר, עד שעלי ספיציפית לא מורידים את השלטר, אני מתעקשת לחיות חיים מלאים. אני מסרבת להיות מתה חיים בתוך הבית שלי". אחחח נועה יא גאונה. אני מאמצת. כמה אמת יש כאן, ונחישות ורצון לחיות. אמן הלוואי שגם ניישם ונצליח לחיות חיים מלאים.