בתוך סאגת הקורונה, ההידרדרות העזתית, ולהבדיל ההכנות ליום הדין ולשנת השמיטה, סערו הרשתות החברתיות בימים האחרונים סביב סוגיה שבוודאי רוב הקוראים אינם ישנים בגללה בלילות: הדיור הציבורי שניתן חינם אין כסף לחברי הגרעין התורני בלוד.
הסבר קצר לרוב השפוי שמכלה את זמנו על עניינים מועילים יותר: קמפיין מתוזמן ומן הסתם ממומן היטב של ארגוני שמאל קיצוני, מנסה לקדם בתודעה הציבורית אמירות ולפיהם חברי הגרעין בלוד הם פרובוקטורים לאומניים ואלימים, שודדי הקופה הציבורית, ג'נטרפיקסטים קיצוניים ושאר מילים לא ברורות המהלכות קסם על החוגים הפרוגרסיביים באקדמיה. המטרה ברורה כמובן, להשמיץ, להשחיר ולהסביר כרגיל מי הצודק במלחמה שהתנהלה (ומתנהלת ותתנהל) בערים המעורבות. רמז, זה לא הצד שלנו.
-
עוד באותו נושאהגרעין התורני בלוד תחת מתקפה בטוויטר: "גוזלים מהציבור הכי מוחלש"
26/08/21 11:24
דומה כי ארבע אפשרויות עומדות בפני המעוניינים להתמודד עם קמפיין השקר, שמן הסתם עוד יתעצם ויגיע גם מעבר לים.
הראשונה היא גישת "אין לי אחות" –כלומר הכחשה גורפת של כל ההאשמות. ובכן, מודה, אין לי אחות לא בלוד ולא במקומות אחרים (יש אח צעיר ומוכשר שגם הוא זוכה מדי פעם לעלילות וטענות מאותה חבורה אבל זה כבר סיפור אחר). גם לא קיבלתי, לא אני ולא חברי, בחינם שום דירה, קרוון, חדר או פרגולה. לצערי הרב אני וילדי משלמים טבין ותקילין על דירות בלוד, ואם מישהו מכיר אופציה לקבל בחינם אשמח מאוד לדעת. למיטב זכרוני גם לא הרגתי אף ערבי (למרות שניסו להרוג אותי כמה פעמים לפני כשלושה חודשים), לא שרפתי אף מסגד ואפילו לא נכנסתי לשכנים הערבים שלי עם מזוודות עמוסות בכסף מזומן (ושחור) כדי לקנות דירות בלב שכונה ערבית. הגישה הזו עניינית למדי, אבל בוודאי לא רלוונטית מול מי שלא נותן לעובדות לבלבל אותו.
השנייה היא גישת "הכלבים נובחים והשיירה עוברת"-כידוע יש כאלו העסוקים בבניין, יצירה, גיבוש קהילות, הקמת מוסדות חינוך תורה וחסד, התיישבות, טיפוח מורשת וקידום כלכלה ומחקר (וכדרכם של העושים, גם טועים לפעמים) ויש הטרודים בהפקת דוחות ביקורת ושטנה במימון קרנות מסתוריות המבטיחות גם קידום בפקולטות הנכונות ומאמרי דעה בעיתון לאנשים חושבים. זכותו של כל אדם להחליט באיזה צד הוא מעוניין להיות. ובכל זאת גם גישה זו בעייתית למדי, כי לפעמים בעלמא דשקרא (במציאות הפוליטית הנוכחית) יש תמימים יותר או פחות המשתכנעים ממאמרים מלומדים מוקפים בארומה של שיח חברתי מעודכן והערות שוליים.
הגישה השלישית היא גישת ר' לוי יצחק מברדיצ'ב-המעוניינים ללכת בעקבות גישתו של סניגורם של ישראל יוכלו לטעון כי בהחלט יש מקום לשמיעת ביקורת וכי גם המקטרגים רוצים בטובת החברה והמדינה. אשרי מי שמתמיד בתפיסה זו (לצערי יותר מדי מקרים הוכיחו בשנים האחרונות כי גם לר' לוי יצחק יש גבולות) ואם אכן הביקורת מגיעה מלב אוהב השואף לתקן, בדרך כלל היא תגיע גם עם הערכה הדדית, הצגת חלופה ופעילות חברתית אמיתית ולא רק השמעת השמצות בעלמא. במשך שנותינו בלוד נוהלו לא פעם דיאלוגים עם גורמים מהעיר ומחוצה לה שהעירו וביקרו וטענו כנגד פעולות כאלו או אחרות של תנועת הגרעינים. היו דברים שהתקבלו, היו דברים שלא, אבל אכפתיות וחברות הם הבסיס לשיח שכזה. בגל המתקפות הנוכחי דומה שמוטיב זה בולט קצת פחות.
הגישה הרביעית והאחרונה היא גישת הפרופורציה- אכן, יש כח למבקרים ויש להתעמת איתם בצורה מקצועית, ללכד את השורות, לעשות מאמץ להפריך את השקרים ולהפיץ אמת לפחות בקרב אלו "היושבים על הגדר". במקביל לזכור כל העת את העיקר, את חובת ההשתדלות, את חובת העשייה לבוא ולפעול עם א-ל. להמשיך ליצור, לבנות, לחזק ולהתחזק, לעמוד בפרץ מול האיום הלאומני והאיסלאמי של ערביי ישראל שהולך ומתברר כאיום האסטרטגי הגדול ביותר, ולעשות הכל מתוך המשך שמחת חיים ואמונה. בלוד, בעכו, ברמלה ביפו בנוף הגליל ובשאר הערים המעורבות אנחנו צריכים אתכם. מוזמנים להצטרף, אולי תקבלו גם דירה חינם.
ד"ר יוסי לונדין הוא חבר הגרעין התורני בלוד.