סיכום השבוע: הטרגדיה של בנט, התרגיל של סמוטריץ'

5 הערות פוליטיות לסיכום השבוע:

1. התרגיל שעשה בצלאל סמוטריץ' עם סיפור הועדה לביקורת על השופטים, מלמד שלא רק נתניהו יודע ליצור ספינים מוצלחים. העדרותו של ראש הממשלה ושל בכירים נוספים בליכוד הוכיחו שוב שאין להם עניין אמיתי בטפול במערכת המשפט, הכל מתחיל ונגמר בנתניהו ותו לא. רבים במחנה הימין ידעו את זה קודם ואם לשפוט לפי תגובות של אנשי ליכוד, אולי משהו מחלחל גם אליהם. ההתפתלויות של תומכיו הנאמנים של נתניהו ברשתות החברתיות מוכיחות יותר מכל כמה המהלך היה נכון וחכם. אם החוק היה עובר היה אפילו יותר טוב אבל גם ככה המסרים עברו – הן היחס של הליכוד לנושא והן עצם הפקפוק ביושרתם של השופטים.

2. והערה מעט קטנונית: ארגון "אם תרצו" שעושה עבודה חשובה בתחומים רבים, פרסם הודעה ובה קרדיט לפעילים שלחצו על חברי הכנסת להצביע בעד הצעת החוק. את מי שכחו להזכיר שם? את סמוטריץ' שיזם ודחף. למה? למרות שניסיתי לקבל תשובה לא הצלחתי. אולי זה קשור לנאמנות מפלגתית, אחכה לקבל תשובה רשמית ואעדכן. נכון שקרדיט זה לא הכל, רק חשוב שנדע מי הח"כים הפועלים למעננו.

3. לאמירה הטפשית והמנותקת של השר ללא תיק וללא טקט צחי הנגבי הצטרפה ההתנהלות המוזרה של מירי רגב ויולי אדלשטיין שזכו השבוע לביקורת מוצדקת על התנהלותם בזמן משבר הקורונה. נכון שאפשר לתרץ ולהסביר איך הם היו בסדר אבל התמונה לא מחמיאה ושוב נוצר הרושם שההגבלות הם בשביל פשוטי העם ולא בשביל המיוחדים. בסבב הראשון זה מה שגרם לציבור לאבד אמון בהוראות וגם עכשיו נראה שהתחושה דומה. דוגמא אישית זה לא רק סיסמא. גם הסרטונים בהם נראית אכיפה לא מידתית יוצרת כעס ואנטגוניזם ונראה שמישהו צריך לקחת אחריות.

4. הטרגדיה של נפתלי בנט היא שגם אם הוא צודק ויודע מה צריך לעשות ומתאים להוביל את המערכה החשובה הזו, זה בחיים לא יקרה כל עוד נתניהו ראש הממשלה. האגרסיביות בה הוא מתנהל בנושא הזה, פועלת נגדו יותר מאשר בעדו. כן, זה לא טוב להצטייר כמישהו שהמרוץ לכסא ראש הממשלה מתמרץ אותו בעודף מוטיבציה. אל תפסיק נפתלי, רק יותר בשקט.

5. נראה שיש יתרונות לישיבה באופוזיציה והיציאה מהסינר של נתניהו הוא אחד מהם, אבל די ברור שאנחנו צריכים לשאוף לאלטרנטיבה שלטונית מתוך הבנה שמהליכוד לא תבוא הישועה. עם זאת, האלטרנטיבה לא תבוא מתוך מפלגה בת ששה חברים שמגיעים מחמש תנועות שונות עם כל העבר הבעייתי עד מביך שלה, שהציבור אותה היא מתיימרת לייצג מצביע לכל מיני מפלגות אחרות ורק לא לה. יש צורך דחוף לבנות גוף פוליטי חדש שיכלול אנשי ימין דתיים ולא דתיים, כולל חברים מתוך הליכוד שנאמנים לארץ ולערכי היהדות. תם זמנה של המפלגה המגזרית, בא זמנה של מפלגה יהודית לאומית.