"פעם עליתי על מטוס וגיליתי שלידי יושב המשפטן הנודע פרופ' ידידיה שטרן. בשיחתנו הנעימה אמר לי שטרן בערך כך: אתם הרבנים משוגעים. אתם חושבים שאתם יכולים לעשות הכל. גם ללמד, גם לכתוב, גם לנחם, גם להדריך וגם לחתן...תתמקדו!". כך סיפר הרב חיים נבון בטורו במוצש, טור שמתנצל בפני כל אלו שהרב נבון נאלץ לסרב לבקשותיהם מפאת העומס הרב המוטל עליו בהיותו ''רב קהילה, מורה, סופר ופובליציסט, וקודם כל אבא''.
הצגת המצב מ'הצד של הרבנים' חשובה, אבל הטור עורר לי שאלה אחרת - מתי הרבנים שלנו לומדים תורה? לפני כל הר התפקידים שהקהילה המודרנית העמיסה על הרב, הוא צריך להיות בראש ובראשונה תלמיד חכם.
תלמיד חכם, זו עובדה מוסכמת, נבנה רק משנים ארוכות של לימוד גמרא, ולאחר מכן עיון הלכה סיזיפי ומעמיק. עדיין לא פיתחו סטארט-אפ שיקצר את הדרך להיות תלמיד חכם.
אז אם הדרישה הציבורית מרב פופולארי היא להיות רטוריקן, איש מחשבה יצירתי, דרשן שיתחרה בתרבות הצריכה הבררנית של שומעיו, יועץ נישואין ומדריך לחינוך ילדים, פוסק הלכה ובעל יכולות תמרון לניהול קהילה מורכבת, מתי הוא יספיק להיות תלמיד חכם במובן הישן של המילה? לדעת גם רשב''א שלא מוזכר ביביע אומר, פרי מגדים שלא נמצא בפסקי תשובות?
יום אחד, הדור החדש והרענן של רבני הציונות הדתית יצמיח זקן לבן. הוא יהיה מורה הדור, הקול הרוחני של המגזר.
ביום ההוא יבחנו את הרבנים לפי ערכם העצמי.
ישימו בצד את כל שלל היכולות המרהיבות שלהם, את העומק האינטלקטואלי, הרגישות החברתית, הרלוונטיות המאוזנת, הכישרון לדבר ישראלית וארמית גם יחד, ויסתכלו על השורה התחתונה. יאמר בחור ישיבת הסדר צעיר לחברו, הרי ישנם אלפי אברכים ליטאים שלמדו גמרא יותר מבכירי רבניי. שעסקו בעיון הלכה, לא בספרי קיצורים, יותר שנים מרוב הרבנים המוכרים. זה לא בגלל שהרבנים שלנו פחות טובים באיזה שהוא מובן, אלא כי דרשנו מהם להתפזר על המון נושאים ושלל יכולות. מה שפגע, שלא באשמתם, בהתמקצעות התורנית שלהם.
אז נכון שלא מספיק לדעת ש''ס, צריך גם להיות, ככה אומרים, מעורה בעולם.
אבל הציפיות שלנו מרב דתי לאומי עדכני, המשימות שהטלנו על כתפיו, עלולות להביא למצב שלרבנים רבים אין את הבסיס התורני, של לימוד הלכה ממקורה בעמל במשך שנים רבות.
הזמן הנדרש לבנות את היכולות שדורשים מהרב החדש, הזמן הנחוץ ליישם אותם, לא מותיר זמן לצמיחה איטית, מייגעת, דף אחרי דף במשך שנים רבות, שהיא התנאי הבסיסי לכל תלמיד חכם.
גם אם אין לו כיפה שחורה.