"האזרחים בסך הכל עשו טעות, הצבא והמשטרה חייבים להתעשת". ציטוט דבריו של זה הרב שמואל אליהו המובא באתר, מתיחס ללינץ' שנערך באזרח אריתראה הפטום זרהום, מציג את כל מה שאנו לא רוצים להיות.
האם תגובתו של הרב היתה זהה אם הנרצח היה יהודי. הרי לפני שבוע בקריית אתא יהודי דקר יהודי כי חשב שהוא ערבי וזאת כנקמה. הוא אפילו לא ניסה לפגוע במחבל שרוע על הרצפה או למנוע פיגוע. למזל שניהם (ככל שניתן להגדיר זאת כמזל) הנדקר רק נפצע באורח בינוני.
חצי מהעם הם מזרחיים חלקם בתחום הגיל המתאים לפרופיל המפגעים. חלקם מגדלים זקן או באותו היום כאשר יצאו לרחוב לא התגלחו. מי ישא בטעות של זיהויים בטעות כמחבלים אם נקלעו לרוע מזלם לזירת פיגוע.
הריגת חף מפשע היא רצח. אין מילה אחרת לתאר מעשה זה. המשטרה תחקור את המעורבים. לזכותם ניתן אולי לאמר שהם היו במצב נפשי שגרם למעשה. אך האם ניתן לאמר זאת על אותם רבנים הדורשים כיום בבית תלמודם בנחת ובישוב הדעת שמחבל פצוע לא יצא חי מזירת פיגוע.
כיצד הפכנו לצמאי דם בפרק הזמן הקצר בין הרוצח שליסל שדקר במצעד הגאווה ובו לא ירו ועד השבת האחרונה ששוטר ירה למוות בתושב בת ים שאחז סכין במהלך קטטה?
האם שבועיים - שלשה של דקירות הצליחו לשנות את דרכנו עד כדי כך שרבנים קוראים להריגת מחבלים גם כאשר הם מנוטרלים? אם כן, הצד השני כבר ניצח, ואת המוסר שלנו הוא מחק.
כל השנים התגאינו בכך שדרכינו שונה אנחנו לא נהיה כמו אויבנו. והנה בהבל פה אנו רוצים להדמות אליהם. לתת לכל אחד את הרשות להוציא להורג. ידע כל אזרח שמהיום הוא גם רשות שופטת וגם מבצעת.
להסרת חסמים מוסריים יש נזק חברתי ארוך טווח שימשך הרבה מעבר לגל הטרור הנוכחי. קל להתיר את הרסן היום אבל התודעה אצל אנשים מתקבעת למצב שבו מותר להרוג את מי שחשוד ברצח גם אם הוא כבר לא מאיים. ולמרבה הצער, לא כולם יכולים או רוצים להבין שהסיטואציה שונה בימי מלחמה או שלום.
לסיום, לא כל דבר הוא הלכתי כשם שלא כל דבר הוא שפיט. אבל כאשר רב מדבר תמיד יקשרו את דבריו להלכה, זאת כיוון שהשכלתו והכשרתו הם הלכתיים. רצוי היה שרבותינו יבררו היטב את מילותיהם ויחשבו על התוצאות העלולות לנבוע מהן.