כבר יותר מדי זמן שסכסוכים פנימיים בתוך הציונות הדתית מסיחים את דעתנו מהאתגרים הגדולים והמכוננים בפניהם עומדת מדינת ישראל. כל פסיק ונקודה בחוק הגיור עוררו סערה רבתי, כשמתנגדי הגיור מצאו כל תירוץ לסכל את המשך הליכי החקיקה ולשמר את המונופול הריכוזי של הרבנות הראשית על הגיור. לצערי, במהלך הדיונים בוועדות הכנסת נוכחתי לא פעם, שאינטרסים מגזריים של עסקני דת קיבלו עדיפות על ההלכה היהודית, על צרכיה של החברה הישראלית ומעל מצוקתם של המתגיירים.
בעשורים האחרונים עלו מאות אלפי אנשים מכוח השבות, מתוך זהות ושייכות יהודית. עם זאת, רבים מהם אינם יהודים על פי ההלכה ונמנעת מהם שותפות מלאה בחיים ובמוסדות היהודים. יצירת הליכי גיור קשובים למציאות היא בפשטות מימוש החזון הציוני, והם יכולים לממש במלואו את חזון שיבת העם היהודי לארצו.
מי שחרד לזהותה של ישראל כמדינת יהודית לא יכול להישאר אדיש לקשיים. בשנים האחרונות עמותת 'עתים' הוצפה מדי חודש בפניות הנוגעות לקשיים של מתגיירים, לרבות דרישות לא סבירות בהליכי הגיור, דרך מדיניות הדלת הסגורה כלפי הורים המבקשים לגייר את ילדיהם המאומצים ועד לקשיים בהכרה בגיורים בחלק מבתי הדין הרבניים.
עשינו מאמצים רבים ליצור מענה מתוך המערכת. הדרך עד להקמת בתי הדין החדשים הייתה ארוכה, כאשר קדמו לה ניסיונות להגיע לפתרונות מוסכמים בחקיקה ואחר כך בהחלטת ממשלה. פתרונות אלו היו מאפשרים להקים בתי דין חדשים, על ידי רבנים מקומיים, שיזכו להכרה ממלכתית רחבה. החלטת הממשלה התקבלה לאחר משא ומתן ארוך, בחשוון תשע"ה, אבל היא מעולם לא יושמה. הממשלה החדשה החליטה לבטל אותה מיד עם תחילת כהונתה.
אלפי מתגיירים שחיכו לפתיחת בתי הדין החדשים נדחו בטריקת דלת. רבנים רבים לצדם פעלנו בכדי להעביר את ההחלטה הוכו בתדהמה מהפגיעה במתגיירים, דווקא על ידי מדינת ישראל. עבור תלמידי החכמים שצמחו בבית מדרשו של הראי"ה קוק זצ"ל מדובר היה במשבר קשה, תוך הכרה שאין ברירה אלא לפרוש ממסגרת הרבנות הראשית בה הם תלו תקוות לאורך השנים. לבסוף הסכימו כולם: אסור שהיהדות תהיה שבויה בידי הפוליטיקה.
במשך שנים רבות הממסד הדתי פעל בכדי לנכס לעצמו מונופול על כלל שירותי הדת ובכך יצר ריחוק וניכור של הציבור מזהותו היהודית. כעת בתי הדין החדשים יפעלו בכדי ליצור תחליף לחסמים הבירוקרטיים ולגישה ההלכתית הבדלנית, על ידי יצירת הליכי גיור הפועלים על פי ההלכה ומתוך הקשבה למציאות החברתית הסובבת. כמו כן, הם יידרשו להראות שאפשר אחרת, ודווקא מחוץ למערכת, ללא שום כפייה, לבנות יהדות המבוססת על הכלה, הקשבה ואמון.
רבים חוששים מהמהלך וזועקים נגד "הקלות בגיור" ו"קבלת גויים לתוך העם היהודי". להם אזכיר כי אין זה תפקידנו לבחון את נאמנותם של המתגיירים. הם לא צריכים לבקש מאתנו רשות כדי להיות שותפים לגורלו של העם היהודי. בשביל זה הם באו לכאן, לישראל, כדי להיות חלק מהמפעל הציוני. עם זאת, זו אחריותנו, אפילו חובתנו, להציע להם לחדש יחד ברית של ייעוד, בו הם ואנחנו אומרים "עמך עמי ואלוהיך אלוהי" ובכך מממשים את החלום של אבותינו ואמותינו לתחיית עם ישראל לארצו. אותי המעמד הזה מרגש.
עו"ד אלעד קפלן מנהל את המחלקה למדיניות ציבורית ומשפטית בעמותת 'עתים'