לוחמת האצ"ל והלח"י, ח"כית וכלת פרס ישראל, גאולה כהן ז"ל, שהלכה אמש לעולמה, מובאת כעת (ה') למנוחות, בהר הזיתים בירושלים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לגאולה כהן ז"ל בהלווייתה בבית העלמין בהר הזיתים: ״לא רק מגאולה אנחנו נפרדים היום, אנו נפרדים מדור שלם. מדור שהצית את אש המרד בשלטון הזר, ואת שלהבת החירות. מדור שהלך בגיא צלמוות – ולא ירא, ולא פחד. מדור שהנחיל לנו את צו המאבק – המאבק התמידי במבקשי נפשנו, המאבק שבזכותו מובטחים חיינו. גאולה סיפרה אינספור פעמים, שאת תעצומות נפשה היא שואבת מן השורש: מיעקב אבינו, שנאבק במלאך לאורך כל הלילה – עד שזרח שחר הניצחון. ומרחל אמנו – שבכתה על בניה כשיצאו לגלות, אבל אף פעם לא התייאשה. רחל הורישה לנו את הציפייה, את האמונה שהתממשה – 'ושבו בנים לגבולם'.
עוד הוסיף ראש הממשלה: "אני בא לכאן ממצפה יריחו, היישוב שמשקיף על כל בקעת הירדן, אתה רואה יישוב פורח, צומח, גדל: 'ושבו בנים לגבולם'. תודעת המאבק ורוח האמונה פיעמו בגאולה מימי נערותה. לוחמת לח"י צעירה שמשמיעה את קול המחתרת בשידור הרדיו, שבורחת פעמיים מבית-הסוהר, שנפצעת, שרואה את אימה קמה בבית המשפט – ולמשמע גזר הדין נעמדת דום, ושרה את 'התקוה'. גאולה לחמה כל ימיה לגאולת הארץ, לגאולת העם. היא לחמה בגבורה, והיא ביקשה להנחיל להמוני בית ישראל את גבורתם של אחרים: של שרה אהרונסון ואבשלום פיינברג גיבורי ניל"י, של פיינשטיין וברזני, עולי הגרדום, של הרב אריה לוין ולוחמי המחתרות. המבט שלה תמיד הרחיק ראות".
"כל חוליות השרשרת, לאורך כל הדורות, השתלבו אצלה בהרמוניה: בעבורה, אהבת ציון הקדומה שמשתקפת בהר הזה, כשאנחנו משקיפים על ההר ההוא, בעבורה אהבת ציון הקדומה ואהבת ציון העכשווית אחת הן. גם בעבורנו. גם דונה גרציה דיברה אל ליבה – אישה מופלאה שהחלה לגאול את טבריה לפני 500 שנה – ולפני שמונה שנים, בערב מרגש בלתי נשכח במרכז מורשת בגין, גאולה העניקה לאבי – פרופ' בנציון נתניהו ז"ל – את מדליית דונה גרציה, על תרומתו לחקר תולדות אנוסי ספרד. גאולה סיפרה באותו ערב, על הערכתה הרבה לאבי כמצפן ציוני ברוחו של ז'בוטינסקי, ואני יכול לומר לכם שזו הייתה הערכה הדדית. זה לא מקרה שגאולה טמונה פה, ליד מנחם בגין, ליד משפחת ריבלין לדורותיה, ליד סבי וסבתי, ליד עולי הגרדום, ליד רבים רבים שסללו את הדרך לתקומה", המשיך ראש הממשלה.