הסערה סביב החלטתו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על העברת מידע בזמן אמת על אזרחים שהצביעו, קיבלה היום (ד') תפנית כאשר שופטי בג"ץ הציעו להעביר את ההחלטה הסופית בנושא למליאת ועדת הבחירות המרכזית. מדובר בהתפתחות משמעותית, שכן בוועדה קיים רוב לסיעות הימין המעוניינות בהמשך המעקב לצורך המרצת בוחרים.
הצעת בג"ץ התקבלה לאחר שהקואליציה נסוגה מקידום חוק בנושא. השופט סולברג אסר על השימוש בנתונים וקבע כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים אינם מורשים להעביר מחוץ לקלפי מידע על זהות האזרחים שכבר הצביעו. סולברג קבע כי עצם ההצבעה, שעת ההצבעה וסוג הקלפי הם מידע פרטי המוגן בחוק הגנת הפרטיות.
אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו
בוועדה יש רוב למי שמעונין בהמשך ביצוע המעקב
עוד קבע סולברג כי נציגי המפלגות נחשפים למידע אך ורק לצורך מילוי תפקידם בקלפי, והחוק אינו מתיר להם לנצל אותו לצרכים מפלגתיים. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר והקליניקה להגנת הפרטיות באוניברסיטת תל אביב, בטענה שיישומונים כמו "אלקטור" פוגעים בפרטיות ובחשאיות הבחירות ומאפשרים הפעלת לחצים על מצביעים.
הכרעת סולברג עוררה זעם רב בקואליציה, שם טענו כי האיסור פוגע קשות ביכולת המפלגות להמריץ את תומכיהן ביום הבחירות. בקואליציה נבחנה האפשרות לקדם חוק "עוקף סולברג" שיכשיר מחדש את השימוש באפליקציות הדיווח, אך המהלך ירד מהפרק לאחר שהתברר כי נדרש לשם כך שיתוף פעולה מצד האופוזיציה, שלא הסכימה לתמוך ביוזמה.