כניסת הבינה המלאכותית והעוזרות הקוליות לבתים רבים מעוררת דיון הלכתי נרחב בציבור הדתי, סביב האפשרות לראות בישות דיגיטלית מעין תחליף ל"גוי של שבת". מכון צומת, העוסק בממשק שבין מדע להלכה, פרסם הבהרה בנושא על בסיס מחקרים עדכניים שראו אור בכתב העת תחומין, ובהם נדונה מהותן ההלכתית של מערכות כמו Siri, Alexa ו-Google Assistant.
פסק ההלכה של מכון צומת
בראש ההבהרה עומדת קביעתו של ראש המכון, הרב מנחם פרל, המגדיר את גבולות הדיון בצורה חדה. "למרות היכולות המרשימות להבין שפה ולבצע פעולות, העוזרת הדיגיטלית היא מחשב זעיר ולא אדם עצמאי. לכן, אין לה דין של 'גוי' וממילא אין היתר לבקש ממנה לבצע מלאכות בשבת".
התייחסות נרחבת ניתנת גם לטענה הרווחת כי דיבור בלבד אינו נחשב למעשה. הרב פרל נשען על פסיקתו של מייסד המכון, הרב ישראל רוזן ז"ל, ומדגיש כי מוקד האיסור הוא בתוצאה המכוונת. "ככל שבעקבות הדיבור שלי נסגר מעגל חשמלי או בוצעה מלאכה, אין זה משנה אם הפעולה נעשתה ביד, בתנועה או בקול. התורה אסרה 'מלאכת מחשבת', ודיבור המפעיל מכשיר הוא הפעלה יזומה האסורה בשבת".
גם במצבים שבהם המכשיר כבר פועל והדיבור נועד רק לשליפת מידע, ההקלה ההלכתית מוגבלת. לצד אזכור דעות מקלות בשינויי זרם במכשירים דלוקים, מדגיש הרב פרל את ההיבט הערכי של שמירת אופייה של השבת. השימוש במסכים ובמערכות מחשוב מזוהה עם שגרת החול, ולכן יש להתרחק ממנו. עם זאת, במקרי דחק כמו צורך ביטחוני או רפואי, מצוין כי עדיפה הפעלה קולית על פני לחיצה פיזית, משום שיש בכך שינוי מהאופן הרגיל של ביצוע הפעולה.