יונת הבית היא אחת הציפורים הנפוצות בארצנו, אך גם בקרב סוגי היונים היא ממש לא היחידה. בישראל מופיעים כ-10 מיני יונים: חלקם מצויים יותר בקרבת האדם, ואחרים מופיעים רק בשטחים פתוחים ונחשבים נדירים יותר. האקדמיה ללשון העברית הגיעה לעשות סדר בשמותיהן של הציפורים ממשפחת היוניים, שמופיעות כמעט בכל גינה בישראל.
משפחת היוניים: יונה, תור וצוצלת
- יוֹנָה: הגדולה משלושתם. רוב היונים הן ממין יונת הבית (אחיותיה בישראל: יונת סלעים, יונת עצים ויונת ענק). צבעיה אומנם עשויים להיות מגוונים למדי, אבל לרוב צבען הכללי אפור בהיר עד כהה, ולצווארן גוני סגלגל וירקרק.
תור מצוי צילום: Haim Shohat,Flash90
- תּוֹר: קטן במעט מן היונה, צווארו קצר וראשו קטן. המין השכיח הוא תור צווארון, ודווקא המין הנדיר נקרא תור מצוי. תור הצווארון בהיר למדי, צבע נוצותיו חום-אפור ולצווארו פס שחור. לעומת זאת אם הנוצות בצבע חום־כתום עז, מנומרות בכתמים שחורים, לצוואר כתם לבן מפוספס בפסים שחורים וסביב כל עין עיגול אדום - זכיתם - לפניכם תור מצוי.
הצוצלת - כנראה מין פולש ותיק
- צוֹצֶלֶת: קטנה ורזה מן היונה ומן התור. מרבה להלך על הקרקע ולרוב נמצא את זוגהּ לצידה. מבנה גופה מזכיר את זה של התור (ולמען האמת היא מין של הסוג תור), אך צבע נוצותיה חום, וצידי צווארה מנוקדים בנקודות שחורות. הצוצלת היא אורחת ותיקה בארצנו (כלומר מין פולש) ויציבה בה למדי.
האקדמיה ללשון הוסיפה: "בעברית בת ימינו שם העוף תור הוא זכר, אך בתורה מצאנו ''שתי תורים'' (ויקרא ה, ז ועוד). הא כיצד בעברית הקדומה מאוד, השתמשו בדרך כלל בשם אחד לבעל החיים - אם זכר ואם נקבה. ייתכן אפוא שהשם תור ציין הן זכר הן נקבה, אך כשהתכוונו לנקבה דווקא נקטו מספר בנקבה - 'שתי'. לחלופין אפשר שהמין הדקדוקי המקורי של השם תור היה נקבה, אך הוא שימש גם לציון בעל החיים הזכר (כמו ארנבת, נמלה, ציפור וצפרדע; שלוש צפרדעים או שלוש ציפורים אינן חייבות להיות נקבות דווקא מבחינת מינן הביולוגי)".