צוות המומחים לבחינת איכות תחקירי צה"ל והפקת הלקחים מאירועי 7 באוקטובר, בראשות האלוף (מיל') סמי תורג'מן, הציג היום (ב') את ממצאיו לרמטכ"ל זמיר ולפורום המטה הכללי. הצוות מונה עם כניסתו של זמיר לתפקיד, והוטל עליו לבחון את התחקירים המטכ"ליים שבוצעו בצה"ל לאירועי 7 באוקטובר בתקופת הרמטכ"ל לשעבר הלוי, להעריך את איכותם ולסווג אותם, ולהעמיק בממצאים ובמסקנות שעלו מהם.
לאחר ניתוח כל החומר, הצוות בנה תמונה של שישה גורמים מרכזיים לכישלון 7 באוקטובר: כישלון תפיסתי בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס, כשלון מודיעיני בהבנת המציאות ובהבנת האיום ובאי מתן התרעה, והיעדר עיסוק בתכנית "חומת יריחו". בנוסף זוהתה תרבות ארגונית ומבצעית המאופיינת בדפוסים ונורמות לקויים, פער מהותי ומתמשך בין איום הייחוס לבין המענה המבצעי, ותהליך קבלת החלטות והפעלת כוח לקויים בליל 7 באוקטובר.
הצוות מדגיש כי ההפתעה לא נבעה מחוסר מידע: "בליל ה-7 באוקטובר הצטבר מידע מגוון שאילו היה מנותח באופן מקצועי, ניתן ואף נדרש היה להעלות התרעה לפעולה משמעותית". לפי הדו"ח, מרבית מסבירי הכישלון נפרסים על פני שנים ועל פני מערכים רבים, דבר המעיד על "כשל מערכתי וכלל ארגוני רב שנים". המטה הכללי כשל "בהערכת חסר חמורה את האויב", וכאשר הגדיר את חמאס כ"צבא טרור", לא נבנה מענה צבאי שעולה בקנה אחד עם התפתחותו.
כשלים של יחידות הצבא לפי התחקיר:
- אגף המבצעים (אמ"ץ) כשל בהכנת הצבא לתרחיש של מלחמה בהפתעה, לא הוביל תהליכי פיתוח ידע ולמידה, במיוחד ממבצע "שומר החומות" ומ"תכנית חומת יריחו", ולא הוביל תהליכי בניית תמונת מצב והערכת מצב בליל 7 באוקטובר ולאחריו.
- אגף המודיעין (אמ"ן) כשל באי זיהוי ההתפתחויות האסטרטגיות והאופרטיביות של חמאס לאורך שנים, באי קיום מחקר צבאי מתמשך על כוחו, ובהיעדר מתן התרעה למלחמה ברצועת עזה, כאשר תפיסת האיסוף ברצועה התבססה על נגישות צרה שלא אפשרה התרעה. פיקוד הדרום ואוגדת עזה כשלו באחריותם להתרעה, לביטחון התושבים ולהתאמת סד"כ הכוחות, הכוננות והתוכניות האופרטיביות לאיום.
- חיל האוויר כשל בבניית מענה להגנה על שמי המדינה ברום הקרוב לקרקע, באי ביצוע תהליכי הערכת מצב סדורים בליל 7 באוקטובר ובאי התאמת הפעלתו למתקפה רחבה שחרגה מתרחישי הייחוס.
- חיל הים כשל בהגנה על החופים בתחילת המלחמה ובהיערכות להגנת אתרים אסטרטגיים במים הכלכליים.
בהקשר האיסוף הקרבי קיבל הצוות את קביעת התחקיר כי תפקוד התצפיתניות היה "מקצועי, מופתי ובקור רוח" עד נשימתן האחרונה, וכי המידע שאספו העיד בדיעבד על פעילות אויב חריגה חודשים לפני המתקפה. בתחקירי ההגנה המרחבית נקבע כי גבורת הרבש"צים וכיתות הכוננות השפיעה על תוצאות הקרבות, אך מערך ההגנה המרחבית והמושגים האזרחיים "נשחקו ונדחקו לשולי מימוש תפיסת ההגנה". בתחקיר הנובה זוהה פער בתפיסת האחריות המרחבית והומלצה הסדרה מקצועית ורחבה של תפיסת ההגנה, במיוחד באירועים שבהם קיימת אחריות משותפת לצה"ל ולגופים ביטחוניים נוספים.
צוות המומחים המליץ לרמטכ"ל על שורה של צעדים מערכתיים:
- הקמת צוות רב תחומי בראשות סגן הרמטכ"ל לבניית תכנית עבודה רב-שנתית ליישום והטמעת ההמלצות
- הצבת אפשרות מלחמה בהפתעה כבסיס למוכנות המבצעית, לבניין הכוח ולתרבות הארגונית,
- המשך תהליך לתיקון עמוק באמ"ן עם הצבת ההתרעה למלחמה בראש סדר העדיפויות.
- לבחון מחדש את תפיסת ההגנה המרחבית
- להתאים בין אחריות המפקד לסמכויות ולהקצאת המשאבים
- לתבוע סטנדרט פיקודי המקדש את המקצוע הצבאי ואת ההכשרה במפקדות ובחמ"לים
-
הרמטכ"ל הודה לצוות על "עבודה מסורה, ערכית, מקצועית, יסודית ושיטתית", בנוסף הוא קיבל את המלצותיו ומינה את סגן הרמטכ"ל אלוף תמיר ידעי לעמוד מקרוב על מימושן, והדגיש כי "השקיפות היא תנאי הכרחי לאמון הציבור בצה"ל" וכי "ממצאי הצוות אינם סוף דבר. הם חלק מתהליך מתמשך של בחינה, למידה ויישום", לצד קריאה לחקירה מערכתית רחבה שתבחן גם את הממשקים הבין-ארגוניים והבין-מדרגיים.