לא חיפה ולא הרצליה: זאת העיר שממנה הכי הרבה ישראלים ירדו מהארץ

דוח חדש מגלה כי יותר ויותר ישראלים עוזבים את הארץ לשנים ארוכות, בעוד שמספר החוזרים הולך ופוחת. תל אביב-יפו מובילה במספר העוזבים, וברובם גברים בגילי 30 עד 49. במקביל, הנתונים מעידים על שינוי בדפוסי ההגירה – פחות נשואים עוזבים, יותר נשואים חוזרים

חדשות כיפה חדשות כיפה 20/10/25 10:41 כח בתשרי התשפו | עודכן בתאריך 20/10/25 13:33

לא חיפה ולא הרצליה: זאת העיר שממנה הכי הרבה ישראלים ירדו מהארץ
נוסעים בנתב"ג, ארכיון , צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

דוח מיוחד של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (מ.מ.מ), שהוכן לקראת דיון שייערך היום (ב') בוועדת העלייה והקליטה בנושא ירידת ישראלים מהארץ חושף כי במהלך חמש השנים האחרונות חלה מגמת עלייה במספר הישראלים שיוצאים לחו"ל לטווח ארוך, ומגמת ירידה במספר הישראלים שחוזרים לישראל לאחר שהות ארוכה בחו"ל. בחמש השנים האחרונות 145,900 יותר ישראלים עזבו את המדינה מאשר שבו אליה.

תל אביב-יפו במקום הראשון - הרצליה במקום האחרון

בפילוח לפי ערים, רוב הישראלים שעזבו את הארץ בשנת 2024 הגיעו מתל אביב-יפו (14%). אחריה דורגו חיפה (7.7%), נתניה (6.9%) וירושלים במקום הרביעי (6.3%). הערים שמהן עזבו הכי מעט ישראלים היו הרצליה (1.8%), אשקלון (1.9%) ובאר שבע (2.1%). מבחינת מגדר, יותר גברים עזבו את הארץ - 42,605 לעומת 40,169 נשים. בפילוח לגילים, הקבוצה הבולטת ביותר היא בני 30-49, שמנו 28,915 עוזבים. אחריהם: 22,183 בגילי 0-19, 16,095 בגילי 20-29 ו-15,581 בני 50 ומעלה.

בנוסף, מהנתונים עולה כי בקרב העולים, 45% מהגברים היו נשואים, לעומת 51% מהנשים: בשנים האחרונות נרשמה ירידה בשיעור הנשואים מבין העוזבים, לצד עלייה בשיעורם בקרב החוזרים לישראל. עוד עולה כי בשנת 2022, 59% מהעוזבים נולדו מחוץ לישראל ורק 41% נולדו בארץ - נתון המצביע על דפוס הגירה חוזרת של מהגרים בין מדינות. באותה שנה, 33% מהחוזרים שבו לאחר שהות של שנה עד שנתיים בלבד בחו"ל, בעוד 35% חזרו אחרי תקופה ממושכת של שבע שנים ומעלה. כלומר, רוב החוזרים שבו לאחר שהייה ארוכה יחסית בחו"ל, ופחות מהם חזרו לאחר תקופה קצרה.

מיו"ר וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ גלעד קריב נמסר: "זו כבר לא מגמה של ירידה מן הארץ, זה הוא צונאמי. ישראלים רבים בוחרים לבנות עתיד מחוץ למדינת ישראל, ופחות ופחות מהם בוחרים לחזור לארץ. התופעה הזו מסכנת את חוסנה של החברה הישראלית ויש לראות בה איום אסטרטגי של ממש. זו אינה גזרת גורל, אלא תוצאה של מהלכי הממשלה שפוררו את החברה הישראלית לפני המלחמה, וההזנחה של העורף האזרחי במהלך השנתיים האחרונות".