דו"ח חדש של הסנגוריה הציבורית לשנת 2024, שפורסם היום (ג'), מצביע על קשר בין הטראומה הלאומית של טבח 7 באוקטובר לבין עלייה בפשיעה ובהליכים פליליים. מהדו"ח עולה כי חלה עלייה חדה במספר האזרחים הנורמטיביים שנקלעו לראשונה לחייהם להליך פלילי - זאת על רקע המשבר הנפשי והחברתי שנוצר בעקבות האירועים. בנוסף, הדוח מדגיש ריבוי בתיקי אלימות במשפחה ובעבירות הקשורות לעוני, שנובעות גם הן מהשלכות הטראומה.
מספר התלונות על אלימות שוטרים שולש בתוך שלוש שנים
כמו כן, הדו"ח מדגיש עלייה מדאיגה באלימות שוטרים ושימוש מופרז במעצרים. בנוגע לאלימות שוטרים, בין 2021 ל-2024 כמעט שולש מספר התלונות על אלימות בשלב המעצר מצד מיוצגי הסנגוריה. בנוסף, בנוגע למעצרים, ב-2024 טיפלה הסנגוריה ביותר מ-26 אלף הליכי מעצר לצורכי חקירה. נתח משמעותי מהעצורים שוחררו תוך 24 שעות, ברובם בתנאים שהיה בידי קצין ממונה לאשר. הסנגוריה מזהירה מהפעלת סמכות מעצר שלא לצורך.
הדו"ח מתריע גם על החרפה במשבר הכליאה והרחבת סמכויות יתר בידי רשויות האכיפה. לפי הסנגוריה הציבורית, בשנת 2024 חצה מספר הכלואים בישראל את ה־23,500 - חריגה של למעלה מ-60% מהתקן החוקי, העומד על 14,500 כלואים בלבד. בעקבות המלחמה הונהגה הוראת שעה המתירה החזקה של עצורים בתנאי צפיפות שאינם עומדים בדרישות הדין, כולל לינה ללא מיטות. כתוצאה מכך, כ-61% מהכלואים מוחזקים כיום בשטח מגורים שאינו עומד בתקנים המינימליים.
מגמות מדאיגות לפי הסנגוריה: הרחבת סמכויות האכיפה והחמרת הענישה
כמו כן, הדו"ח מתריע מפני שתי מגמות מדאיגות בחקיקה הפלילית בישראל: האחת היא הרחבת סמכויות האכיפה, כולל שימוש באמצעים טכנולוגיים חודרניים והחלת כלים מעולם הביטחון על אזרחים - תהליך שלדברי הסנגוריה מלווה לעיתים בשפה משפטית מעורפלת שמאפשרת אכיפה בררנית וחריגה. המגמה השנייה היא החמרה בענישה, לרבות עונשי מינימום וקנסות, תוך התעלמות מהעומס בבתי הכלא.