משבר האובדנות בצבא: "עדיין אי אפשר לדבר על גל, צה"ל נותן הרגשה שמסתירים נתונים"

פרופ' אייל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה ומי שכיהן כראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, מפריד בין אירועי האובדנות האחרונים ומבקר את ההחלטה לא לפרסם את הנתונים: "יש מחיר לבחירה הזו, היא נותנת הרגשה שאין נתונים ושלא שולטים באירוע"

אביחי ישראל אביחי ישראל, חדשות כיפה 17/07/25 18:21 כא בתמוז התשפה

משבר האובדנות בצבא: "עדיין אי אפשר לדבר על גל, צה"ל נותן הרגשה שמסתירים נתונים"
קבר צבאי, צילום: Yonatan Sindel,Flash90

בימים האחרונים השיח הציבורי עסוק באובדנות בצה"ל, אחרי שפורסם על ארבעה מקרי אובדנות תוך עשרה ימים. פרופ' איל פרוכטר, לשעבר ראש מחלקת בריאות הנפש בצה"ל וכיום מנהל ביה"ח מעלה הכרמל ויו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה, אומר בשיחה עם "חדשות כיפה" כי לפי הנתונים שהוא מכיר אין קשר בין האירועים האחרונים וכי לא ניתן לדבר על "גל" כל עוד אין נתונים מלאים מתחילת השנה.

"לפי מה שאני מבין אין קשר בין מקרי האובדנות האחרונים בצה"ל, ולמרות המקרים בינתיים גם אין עלייה באובדנות בקרב חיילי חובה. בקרב חיילי המילואים אנחנו עוד לא יודעים אם אנחנו בתחילתו של גל. לגביי הסדיר אני אומר בינתיים כי PTSD עושה עלייה בהתאבדויות אבל בדרך כלל אחרי הלחימה ולא תוך כדי. לגביי המילואים, לפי הנתונים מתחילת השנה אז אין עלייה, אבל צריך עוד זמן בשביל לדעת אם הסטטיסטיקה מתיישרת או שיש לנו פה תחילת גל של אירועים".

פרופ' פרוכטר: "הוכח שהתאבדות היא תופעה שיש בה הדבקה"

בתחילת השיחה אני מניח על השולחן את המיתוס אודות ההימנעות מפרסום מקרים בכדי למנוע עידוד להתאבדות. "אכן יש הסתייגות מלפרסם את הנתונים. המטרה של צמצום החשיפה היא להוריד את העיסוק התקשורתי והציבורי בהתאבדויות, בגלל שהוכח שהתאבדות היא תופעה שיש בה הדבקה", מסביר פרופ' פרוכטר. "כשאדם מעורער רואה שמתייחסים לאדם שהתאבד, שמעריכים אותו וזוכרים אותו באהבה, זה בהחלט מעודד וזה מסר נורא מבחינתנו. בכל פעם שיש איזושהי גלוריפיקציה של מתאבד, יש פיק של אובדנות".

פרופ

פרופ' איל פרוכטר, צילום: משרד הבריאות

אז זה לא קשור לטענות שצה"ל רוצה למנוע עיסוק בטענות שלכאורה לא מטפלים ויש כשלים.

"בדיוק. צה"ל מתעסק בכל אירוע, ועוד בתקופתי בנינו תוכנית למניעת אובדנות שפועלת עד היום. התוכנית נבנתה והתחילה לרוץ מ-2006, ובשנה האחרונה הכניסו לתכנית גם את חיילי המילואים. מה שעשינו בעיקר זה לקצר מאוד את הזמנים עד להגשת מסקנות מהתחקיר על המקרה, לפני כן היו מקרים שקיבלנו את המסקנות שנתיים אחרי האירוע".

למרות הדברים הללו, פרופ' פרוכטר מבקר את ההחלטה לא לפרסם את הנתונים היבשים אודות האובדנות בצה"ל. "יש מחיר לבחירה הזו. מתעסקים בה יותר מידי וזה נותן הרגשה שאין נתונים, שמסתירים אותם, שלא שולטים באירוע. וזה לא נכון, למרות שצה"ל לא מעביר את הנתונים לתקשורת הוא על זה. יש טעם לפגם בהחלטה הזו והיא רק מגבירה את העיסוק בטפל על פני העשייה, וחבל".

"אני הייתי מנסה לשתול מסרים של בחירה בחיים, של צער על הבחירה להתאבד"

בסוף השיחה אני שואל אותו על הגלוריפיקציה של מתאבדים. האם כתבה חיובית על מתאבד מעודדת התאבדויות? "יכול להיות שאתה עושה טוב למשפחה של המתאבד, אבל רע למתמודד נפש שיקרא את הכתבה הזו", מסביר פרופ' פרוכטר.

אז מה אפשר לעשות?

"אני הייתי מנסה לשתול מסרים של בחירה בחיים, של צער על הבחירה הזו, של לנסות ולקבל את האהבה הזו בחיים עצמם ולא בהחלטות פזיזות. כרגע התקשורת לא עושה את זה. יש לתקשורת אחריות לאזן את השיח".