היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, נאמה היום (ב') במהלך כנס לשכת עורכי הדין השנתי באילת. במהלך הנאום, היועמ"שית התייחסה לסוגיית גיוס החרדים, השינויים במערכת המשפט, פיטורי ראש השב"כ, המתח בין הרשויות ועוד. "אנחנו מסייעים לממשלה להגשים את מדיניותה, אך ציפיית הממשלה כי ניתן יד להפרת דין ולפגיעה בציבור אינה לגיטימית. עם כל הכבוד, התפקיד של היועמ"שית הוא לשמור על החוק ולא לקדם צורך פוליטי של הממשלה שאינו עולה בקנה אחד עם הדין", תקפה בחריפות.
יצחק עמית, צילום: Yonatan Sindel,Flash90
"חובת הנאמנות של עובדי המדינה היא כלפי הציבור"
בנוגע לפיטורי ראש השב"כ, אמרה היועמ"שית: "ברור כי נדרש אמון בין ראשי המערכות המקצועיות לבין הדרג הפוליטי. אך חובת הנאמנות של עובדי המדינה היא כלפי הציבור, ואינה חובת נאמנות אישית. מכאן נובעת בעיני החשיבות יוצאת הדופן של פסק הדין בעניין סיום כהונת ראש השב"כ. פסק הדין מחבר אותנו בחזרה למושכלות היסוד. ראש השב"כ הוא לא משרת אמון אישית. פסק הדין בעניין כהונת ראש השב"כ הוא מצפן עבור כל אחד מראשי המערכות הציבוריות".
בהמשך הנאום, בהרב-מיארה התייחסה לגיוס החרדים: "בעקבות המלחמה תפיסת המציאות הביטחונית השתנתה . מערכת הביטחון הבהירה כי הגדלת שורות הצבא הסדיר היא צורך בטחוני חיוני ודחוף". עוד הוסיפה: "סנקציות אפקטיביות צריכות להיות אישיות. הסנקציות צריכות לפגוש את הפרט בחייו האישיים, בשדה התעופה , בחשבון הבנק, בשימוש ברכב וכדומה. בניגוד לסנקציות אישיות, סנקציות קהילתיות אינן נתפסות על ידי גורמי המקצוע כבעלות פוטנציאל השפעה דומה".
היועמ"שית המשיכה וטענה כי יש צורך בשלושה צעדים: "צעד ראשון, הגדלה משמעותית מאוד של היקף צווי הגיוס. הנחת המוצא המשפטית היא כי בשנת הגיוס הקרובה, שתחל בחודש יולי, ישלח הצבא צווי גיוס לכל האוכלוסייה הרלוונטית. צעד שני , מיצוי כלי האכיפה הצבאיים הקיימים ביחס למשתמטים . צעד שלישי, הרחבת סל הסנקציות והתמריצים ביחס למשתמטים. ניתן לקדם אמצעי אכיפה משמעותיים נוספים בהחלטות ממשלה, בלי חקיקה. הדבר מצוי בידי הדרג המיניסטריאלי".
עו"ד עמית בכר - יו"ר לשכת עורכי הדין, צילום: סיון פרג׳
"השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק נוכחים ומתרגשים"
בנוגע לנושא השינויים במערכת המשפט, אמרה בהרב-מיארה: "בחסות המלחמה, והסטת הקשב הציבורי אליה, השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים ומורגשים . זוהי לא אזהרה ביחס לעתיד, אלא תמונה של המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. היבט מרכזי של השינוי המשטרי הוא החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים המהווים בלמים ואיזונים מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני ".