השרה אורית סטרוק בטקס יום הזיכרון: "אסור לנו להיכנע, כשם שהם לא נכנעו"

כנציגת הממשלה נשאה שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק, דברים בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בבית העלמין הצבאי בחברון.

השרה פתחה את דבריה בבקשת רשות מגיבורי הארץ: "ברשות הגיבורים הקדושים, הי"ד, הטמונים במקום הקדוש הזה – הגיבורים שנפלו בסערת הקרב, וגם אלה שנפלו במערכה המתמשכת על עצם הזכות לחיות כאן, בארץ הזאת.
וברשות הגיבורים החיים, היושבים כאן עמנו – אלה המתגברים בכל יום מחדש על הצער שאין לו שיעור, על הכאב החותך בבשר ובלב. הגיבורים שקמים מתוך האבל כדי להמשיך את החיים, ולהמשיך את מפעל החיים שיקיריהם – יקירינו – הותירו להם ולנו.
ברשות הגיבורים במדים, שמכבדים אותנו כאן בנוכחותם, שעושים לילות כימים למען ביטחוננו.
וברשות הגיבורים ללא מדים, ללא דרגות וללא שום סימן היכר – שבגבורתם היומיומית מאפשרים ליקיריהם לעלות שוב על מדים, לצאת שוב מהבית, ולהותיר אותם מאחור עם החששות, עם התפילות, ועם השותפות השקטה למשימת החיים הזו."

השרה סטרוק התייחסה לגיבורים שגילנו במהלך השנה וחצי האחרונות: "יש ארץ מגדלת גיבורים.
כל כך הרבה גיבורים טמונים כאן, בין רגבי האדמה של הארץ הזאת – ארץ חיינו – שהחיבור המחודש שלה עם בניה ובוניה הוא שמגדל אותם כגיבורים.
הוא שמחבר אותם חיבור איתן לשרשרת הדורות של גיבורי עמנו – מאברהם אבינו, דרך דוד המלך, יהודה המכבי, גיבורי המחתרות, תש"ח, וכל מלחמות ישראל, ועד הגיבורים שלנו, בני דורנו, שאומרים, וכותבים, ושרים, וקוראים בקול גדול: עכשיו תורנו.
כל כך הרבה גיבורים נגלו לעינינו בשנה וחצי האחרונות – רבים מהם כלל לא ידענו שהם כאלה.
התהלכו בינינו כאחד האדם, לפעמים אפילו כ"שטותניקים"… ולפתע, כשהעם והארץ קראו להם – התגלו במלוא גבורתם ותפארתם.
לגיבורים האלה אנחנו חבים את חיינו, את חירותנו, את עתידנו."

"בימים כתיקונם, היינו נאספים כאן ביום המיוחד הזה – יום הזיכרון – כדי לזכור את גבורתם, ולהבטיח להם ולעצמנו שנמשיך את דרכם." המשיכה השרה סטרוק, "אבל הימים אינם כתיקונם. וכל יום – הוא יום זיכרון. וכל יום – הוא יום של גבורה עילאית. וכל יום – אנחנו זוכרים ומזכירים לעצמנו את חובנו העצום לגיבורים שלנו.
חוב גדול ועצום שמטיל עלינו אחריות גדולה – להיות ראויים לגבורתם, להיות ראויים להקרבתם, להיות נאמנים למטרה שלשמה יצאו לקרב. אסור לנו להתעלם או לוותר על הניצחון אליו הסתערו ולמענו נפלו.
אסור לנו להיכנע, כשם שהם לא נכנעו. חובה קדושה מוטלת עלינו להתאזר ברוח הגבורה שלהם, ולהמשיך את דרכם – באותה נחישות, באותה זקיפות קומה, באותה שייכות לעם, לארץ, למדינה ולעתיד של כולנו. כי כפי שהם אמרו – גם אנחנו חייבים לומר: עכשיו תורנו. יהי זכרם של גיבורינו – נר לרגלינו, ומצפן לדרכנו."