בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החל בהליך משפטי נגד הונגריה, בטענה כי כשלה במימוש צו המעצר שהוצא נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת ביקורו במדינה בראשית החודש. מהמסמכים הרשמיים שפורסמו עולה כי בית הדין דרש מהונגריה להשיב לטענות נגדה בתוך זמן קצוב, והבהיר כי ההחלטה התקבלה במסגרת עקרונות השקיפות והפומביות של ההליך המשפטי.
בנימין נתניהו וויקטור אורבן, צילום: אבי אוחיון, לע"מ
כזכור, למחרת הגעתו של נתניהו לביקור רשמי, הודיעה ממשלת הונגריה על פתיחת הליך לפרישה מבית הדין. גרגיי גויאש, ראש הסגל של ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, הודיע כי "הונגריה תעזוב את בית הדין הפלילי הבינלאומי בהתאם להסכמים הבינלאומיים". אורבן עצמו הסביר את הצעד בכך שלדבריו, "הגוף הפך לבית משפט פוליטי".
למרות שהיו הפרות בעבר - מדובר בצעד מעשי ראשון בנושא
זוהי אינה הפעם הראשונה שבה מדינות חברות בבית הדין אינן פועלות על פי צווי מעצר. כך למשל, דרום אפריקה סירבה לעצור את נשיא סודאן לשעבר עומר אל-בשיר בעת ביקורו במדינה בשנת 2015, למרות צו שהוצא בגין פשעי מלחמה ורצח עם. גם מונגוליה לא ביצעה את צו המעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בביקורו בספטמבר 2022, למרות ההאשמות שהוגשו בעקבות המלחמה באוקראינה.
במקרים קודמים, אף שקבע בית הדין כי אותן מדינות הפרו את אמנת רומא, לא ננקטו נגדם צעדים מעשיים. מדינות רבות – בהן גרמניה, צרפת, פולין ובלגיה – כבר הצהירו כי לא יממשו את צו המעצר נגד נתניהו, אך הונגריה היא הראשונה שבה ביקורו התקיים בפועל מבלי שהצו נאכף. כזכור, צו המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט הוצא על ידי בית הדין בהאג במאי 2024, בגין חשד למעורבות בפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.