ראש הממשלה נתניהו מתקשה למצוא מועמד מתאים מבחינתו לראשות השב"כ, אך הבוקר עדכן כי למרות שהמינוי החדש ייכנס לתוקף רק לאחר המועד שבו נקבע שרונן בר יסיים את תפקידו, בר לא ימשיך בתפקידו מעבר לתאריך זה, וסגן ראש השב"כ, ש', יכהן כממלא מקום זמני. "לפי החלטת ראש הממשלה, יוטל על סגן ראש השב"כ המכהן, ש', תפקיד ממלא המקום, עד למינוי קבוע לראש השב"כ", נמסר בהודעה.
לא ניתן יהיה להעביר בוועדת גרוניס מינוי קבוע לראש שב"כ במועד
בהודעת לשכת ראש הממשלה נמסר כי נתניהו ממשיך בראיונות עם מועמדים לתפקיד, כולל כאלה שכבר ראיין בעבר. לדבריו: "בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בממשלה לסיום כהונתו של רונן בר עד ה-10 באפריל, לא ניתן יהיה להעביר בוועדת גרוניס מינוי קבוע לראש שב"כ במועד". העיכוב יחייב את ראש הממשלה למנות ממלא מקום, וככל שבג"ץ לא יבטל את החלטת ראש הממשלה על סיום כהונתו של רונן בר - ש' יכהן כממלא מקום.
ההליך סביב מינויו של ראש השב"כ החדש ממשיך לעורר תהיות לגבי אופן קבלת ההחלטות בלשכת ראש הממשלה. רק לפני יומיים הודיע נתניהו בבוקר על מינויו של אלי שרביט לתפקיד, אך בעקבות זעם בימין על כך ששרביט הפגין נגד הממשלה בתקופת המחאה על הרפורמה המשפטית, חזר בו נתניהו מההחלטה בתוך פחות מיממה.
החשש: ממלא מקום קבוע
נראה כי בשלב זה ראש הממשלה נתניהו בוחן להשאיר את השב"כ תחת ניהול של ממלא מקום לאורך זמן, מהלך שכבר נקט בו בגופים ממלכתיים אחרים. כך, למשל, לאחר סיום כהונתו של מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך בדצמבר 2018, מונה ניצב מוטי כהן לממלא מקום, תפקיד שבו כיהן במשך יותר משנתיים, עד ינואר 2021, ללא מינוי קבוע. גם בנציבות שירות המדינה נרשם מהלך דומה, כאשר עו"ד רואי כחלון מכהן כיום כממלא מקום, מבלי שהובא מועמד קבוע לאישור. מהלכים מסוג זה מעוררים ביקורת בטענה כי הם מאפשרים שליטה פוליטית ממושכת בתפקידי מפתח בשירות הציבורי.