מרכז "תהל" מעניק סיוע לנשים וילדים דתיים שנפגעו או הותקפו מינית, על ידי הפעלת קו חם, והענקת מידע בנושא. בלהה, מתנדבת במרכז שיתפה בראיון ל"חדשות כיפה" שערכה אוריה דעי, רכזת הדרכה במרכז, למה בחרה דווקא בתחום זה, שיתפה בחוויות שונות שעברה, בשיחות משמעותיות במיוחד ואיך היא מתמודדת עם האתגרים שההתנדבות במרכז מביאה, בפן המקצועי והאישי.
אילוסטרציה, צילום: shutterstock
"משמעות האמון שייווצר בשיחה כזו היא אדירה"
מה הביא אותך להתנדבות דווקא בתחום כה קשה ומורכב?
"חיפשתי התנדבות משמעותית שמבוססת על קשר עם אנשים. בעבר שמעתי על תהל, אבל לא הייתה לי אפשרות להתחייב. ההתנדבות ב'תהל' ספציפית משכה אותי בעיקר בגלל הקשר הישיר שנוצר באופן טבעי בשיחות עם הפונות. גם ההכשרה עצמה לפני ההתנדבות נראתה לי מעניינת ומקצועית. לכן נרשמתי כשהתאפשר לי".
מה מטרת המענה בקו בעינייך?
"בעיני המענה בקו הוא חשוב מעין כמוהו. בשביל רוב הפונות, זו למעשה השיחה הראשונה שהן מקיימות עם גוף סיוע חיצוני. משמעות האמון שייווצר בשיחה כזו היא אדירה לגבי תהליך ההמשך של הפונה ולגבי הבחירה שלה להיעזר בגופי הסיוע".
תוכלי לספר על התחושות לאחר משמרת מורכבת
"התחושות הקשות היחידות שמלוות אותי, הן הדאגה לפונה לאחר סיום השיחה וחוסר הוודאות מה התקדם איתה. פונות מסוימות משאירות דאגה רבה לגביהן. האם יניחו בצד את הקושי ויתעלמו מהנזקים או יכילו את גודל האתגר הניצב לפתחן ויאמינו כי הוא יכול להביא אותן למקום מטיב יותר. חלק מהשליטה שאנחנו נותנות לפונה בקו היא על ידי העובדה שהיא יכולה להתקשר באנונימיות ואנו לא נחזור אליה אם היא לא תיתן אישור לכך, זאת כדי להחזיר לה שליטה. אבל כמתנדבת זה משאיר אותי לעיתים עם תהיות ודאגה".
פגיעה מינית אילוסטרציה, צילום: shutterstock
"לפעמים עולה ההתלבטות אם לתקתק את השיחה"
את מי את משתפת אחרי שיחה קשה בקו?
"אני משתפת ראשונה את הפרטנרית שלי למשמרת, סוזי. גם לצוות אפנה לעיתים לאחר שיחה מורכבת יותר. סוזי ואני מכירות כמה שנים, גם בזכות התקופה המשותפת ב'תהל', וזה יצר חברות קרובה, ללא שיפוטיות, שמאפשרת שיתוף וסיוע הדדי בגובה העיניים. גם ברמה החברית וגם ברמה המקצועית".
ספרי על ליווי משמעותי של פונה?
"ליוויתי מישהי לבית הדין הרבני לענייני משפחה בגבעת שאול. ליוויתי אותה כיוון שהיא פחדה ממפגש ישיר עם הגרוש שלה, בעקבות העבר האלים שלו כלפיה. היא פחדה לעמוד מולו לבד. הרגשתי כמה כוח נתן לה עצם הליווי והתחושה שלה שיש מישהי לצדה. היא דיברה ועמדה על זכותה וזה היה לי מאד משמעותי".
תוכלי לשתף בדילמה שפגשת במהלך ההתנדבות
"הדילמה העיקרית שלי היא סביב הפונות החוזרות. יש פונות שחוזרות להתקשר לקו פעם אחר פעם. אלו שיחות שלא מובילות לאיזה פתרון והן לרוב חוזרות על עצמן. לפעמים עולה ההתלבטות אם לתקתק את השיחה ולסיים אותה או לתת לפונה את המרחב והמקום שהיא מבקשת. הקושי מתגבר במיוחד עם הפונות התוקפניות שחוזרות ומתקשרות לקו ומוציאות המון תסכול וכעס המושלכים על המתנדבת. פונה כזו, לרוב בודדה בחייה ועצם הידיעה שיש מספר טלפון שהיא יכולה לחייג ומהעבר השני תענה אישה שתקשיב לה פשוטה, יש בזה ערך אדיר עבורה".
"אין אב טיפוס מוגדר של פוגע"
אם היית יכולה לחזור לשיחה עם פונה ולשנות בה משהו, מה היית עושה אחרת?
"כמעט בכל שיחה יש משהו שלא נאמר ואני חושבת עליו אחר כך. יש מודל מובנה של עקרונות סיוע בשיחות, שאותו אנו לומדות בהדרכות, ופעמים רבות אני יכולה לראות שדילגתי על עיקרון כזה או אחר. לרוב בתחילת שיחה, אני רושמת על דף נקודות משמעותיות שאני לא רוצה לשכוח. אך עדיין יש משהו בשיחה חד פעמית שמאתגר את היכולת לתת מענה מדויק, עם הזהירות הנדרשת מצד אחד, ומצד שני עם ההבנה כי ייתכן שהפונה לא תתקשר שוב והכול צריך להתנקז לזמן זה".
שתפי על גורמי החוסן והכלים העומדים לרשותך במרכז
"יש כתובת מקצועית לכל שאלה ודילמה ויש עם מי להתייעץ, לפעמים גם תוך כדי השיחה במשמרת. יש גם פגישות סיוע שאנו המתנדבות עושות לעתים עם פונות, או ליוויים למשטרה, לחדר אקוטי או לבתי-משפט, ולכל אלה אנו מקבלות הדרכה אישית ונפרדת לפני כל אירוע. גם ההדרכות והמשובים שהמתנדבות מקבלות על כל דוח של שיחה בקו, נותנים תחושה של גיבוי. אני ממש רושמת לי נקודות משמעותיות בכל הדרכה כזו. כך שהתחושה היא שיש מעטפת מקצועית וגב לקשר שלי עם הפונה".
לסיום, תוכלי לשתף בערך המוסף שההתנדבות בקו מעניקה לך?
"זאת התנדבות עם הרגשת משמעות חזקה מאד. יש שיחות שאחריהן אני מרגישה אפילו הרגשה עילאית. לקבל שיחה ממישהי שנמצאת בהרגשת אין אונים, פאניקה, שלא יודעת איך תצעד את הצעד הבא בחייה, האפשרות להשאיר אותה קצת פחות אבודה לאחר שיחה, זו תחושה שמלווה אותי כמעט אחרי כל פנייה כזו. יש דבר שאנו לומדות במהלך ההתנדבות והוא שאין אב טיפוס מוגדר של פוגע".