השרה אורית סטרוק על התנגדותה לעסקה: "לימדנו שאין מהלך משתלם מלחטוף"

שרת ההתיישבות אורית סטרוק הסבירה את שיקוליה אותם היא לוקחת בחשבון ביחס לעסקה. בדבריה מביעה סטרוק התנגדות לכל עסקה שלא תכלול את שחרור כל החטופים, ומתנגדת לשחרור מחבלים לתוך יו"ש, ולנסיגת צה"ל מחלקים ברצועת עזה בייחוד מציר פילדלפי.

"לפניהם של נפגעי המחירים הללו אין קמפיינים עתירי-ממון"

סטרוק הזכירה את עסקת גלעד שליט ושיתפה את דבריו של רונן צור: "המבצע הצליח. גלעד חולץ. כולם שתקו". סטרוק הביעה את דעתה על העסקה במסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים בתמורה לחייל אחד שנחטף: "עסקת שליט האיומה, העקובה מדם ומאפר, שכולנו תפקדנו בה על תקן תולי דגלים, נוטי אוהלים, לובשי חולצות ומחלקי מנשרים, שעושים כל מה שנדרש כדי שברגע האמת תשתתקנה כל האמירות על מחיר השחרור, על סכנת הפיגועים, על המשפחות השכולות, ועל שאר דברים שתפקידם להעכיר את האוירה".

עוד אמרה סטרוק: "גם אני רוצה מאד בשחרור החטופים, ומשוכנעת שחובה מוסרית עליונה להביא לשחרורם. אני לא יודעת עדין את פרטי העסקה המתגבשת, ואשמח מאד אם הם יהיו כאלה שאוכל לתמוך בה. אבל, לא יעלה על הדעת ששוב "כולם ישתקו". על מחיר העסקה צריך לדבר, ואסור לטייח אותו. לפניהם של נפגעי המחירים הללו אין קמפיינים עתירי-ממון, אבל אירועי הימים האחרונים מספקים לנו "קדימונים" לאותם מחירים נוראים".

מחבלים משתחררים בעסקת שליט, צילום: עאבד רחים חאטיב, פלאש 90

"טראמפ אינו מעונין שירשם על שמו מחיר של כניעה לטרור"

על הקדימונים עליהם טענה סטרוק, הסבירה: "הירי הבודד על יישובי העוטף הוא קדימון בלבד לירי המאסיבי שיתאפשר אם נצא מעזה ונאפשר לחמאס לחזור ולפעול שם באופן חופשי. ושבעתיים אם נצא מפילדלפי. לוויות חיילינו הגיבורים הן קדימון בלבד לאבדות שנספוג כשנשוב לעזה לאחר צאתנו משם, חובה לדמיין לעצמנו את כל ה"הותר לפרסום" הרבים שיהיו פרי הבאושים של המחיר הזה. כל זה לפני שדיברנו על המחיר בחטופים הבאים, שבמו-ידינו נעודד את אויבינו לחטוף, כי הרי חזרנו ללמד את העולם שאין מהלך משתלם מזה מול מדינת ישראל".

לסיום הציגה סטרוק את טענותיה על כניסתו של טראמפ לבית הלבן: "אין לי ספק שטראמפ, כמנהיג העולם החופשי, אינו מעונין שירשם על שמו מחיר נורא כזה של כניעה לטרור. אלא על סלילת דרך אחרת לחלוטין להשבת החטופים בניצחון, תוך גביית מחירים כבדים דווקא מחמאס ולא מישראל. לסיום אביא את דברי הסיום של רונן צור עצמו, באותו מאמר נורא על עסקת שליט: "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה, שהצד הנכנע חגג את נצחונו של הצד השני". לי נראה שכל מילה נוספת מיותרת".