גדי מוזס נחטף בשבעה באוקטובר מביתו מניר עוז, בזמן שאשתו אפרת כץ נרצחה באכזריות על ידי מחבלים. חמישה מבני משפחתו נחטפו גם הם לעזה ושוחררו כולם, והוא נותר אחרון - עדיין שם, 419 ימים. את יום הולדתו ה-80 ציין בעודו בשבי, במרץ האחרון. בנו, יאיר, הכי מתגעגע לשיחות שלהם לפני שבת.
"שיחת ה'שבת שלום' האחרונה שלנו הייתה בשישה באוקטובר"
"אחד הדברים שאני הכי מתגעגע אליהם הוא להתקשר להגיד שבת שלום לאבא שלי, גדי מוזס", מספר יאיר, "שיחת ה'שבת שלום' האחרונה שלנו הייתה בשישה באוקטובר. אבא שאל אותי מה שלומינו ומה שלום הנכדים, וסיפר לי כמה הוא שמח שדורון, הבת של אפרת בת הזוג שלו, ושתי בנותיה, רז ואביב, באו לבקר אותם לכבוד חג שמחת תורה. דיברנו גם על מזג האויר ועל השדות של הקיבוץ, והאם הספקנו לזרוע את זרעי תפוחי האדמה שהוא נתן לנו בביקורינו האחרון בקיבוץ, רק שבוע לפני כן".
גדי מוזס צילום: מטה משפחות החטופים
"בבוקר השבעה באוקטובר אבא שלי, בן 80, נחטף מקיבוץ ניר עוז על ידי מחבלי חמאס. כאשר המחבלים נכנסו לביתו הוא הקריב את עצמו, יצא מהממ"ד, ואמר למחבלים שהוא היחיד בבית. הוא ניסה להציל את אפרת, ביתה ושתי נכדותיה הקטנות, ואכן אותם מחבלים חטפו רק אותו. לצערנו יותר מאוחר נכנסו מחבלים נוספים וחטפו גם אותן. אפרת נרצחה, דורון רז ואביב נחטפו וחזרו בפעימה הראשונה".
"שיחת טלפון פשוטה כביכול, שלרוב אין לה הרבה משמעות. קצת מספרים מה שלום כולם, איך היה השבוע האחרון, ומנסים לתאם מתי ניפגש בפעם הבאה. אחד הדברים ששומרים על המשפחתיות למרות שלא גרים קרוב ולא מצליחים להיפגש בכל שבוע. כל כך הרבה פעמים בשנה האחרונה לקחתי את הטלפון ליד בשישי בצהריים כדי להתקשר אליו ואז קלטתי שהוא לא יענה. רק כשהיא חסרה מבינים באמת כמה שיחת הטלפון הזו כל כך חשובה".