קלמן ליבסקינד מגן על המגזר ומסביר למה אין כיפות סרוגות בהפגנות

העיתונאי קלמן ליבסקינד מתייחס בטורו שפורסם במעריב היום (ו') לביקורת על המגזר הציוני דתי סביב יחסם לעסקת החטופים וסביב ההשתתפות בהפגנות. ליבסקינד העלה תהייה לגבי נושא הספירה של הכיפות הסרוגות בהפגנות: "בתחילת המלחמה כשאי אפשר היה לפספס את המספרים חסרי הפרופורציות של הנופלים שצמחו בבית הגידול של הציונות הדתית נזפו בנו על כך שהעזנו להזכיר את זה. מתברר שמותר לספור אותנו כמגזר רק כשיש על המגזר הזה ביקורת".

לא מיוצגים בהפגנות אלא בעולם האמיתי - בשטח

ליבסקינד המשיך בביקורתו והתייחס למשרתים הרבים בעזה ובחזיתות נוספות מהציונות הדתית שלא זוכים לכל אזכור על פועלם: "אם מישהו מתכוון לספור שוב את הכיפות הסרוגות באירועים שמקדמים לשיטתו את השבת החטופים, שיזכור שאולי אנחנו פחות מיוצגים בעולם של ההפגנות ובמות המחאה, אבל בעולם האמיתי שבו מחפשים את החטופים - בשטח, בידיים, תחת אש, תוך סיכון חיים – הכיפה שלנו נמצאת בעוז ובגאון".

הפגנות למען שחרור החטופים, ארכיון | צילום: Itai Ron,Flash90

נקודה מעניינת ולא פחות חשובה שציין העיתונאי בטורו הייתה סוגיית התפילה לשובם של החטופים שלא נעדרת מאף בית כנסת ומשום קהילה דתית: "אין בציונות הדתית אירוע – ברית מילה, בר מצווה, חתונה או הלוויה – שלא מתלווה אליו תפילה לשלום החטופים. אנחנו מתפללים עליהם בשחרית, במנחה ובערבית. אני יודע שיש מי שמזלזלים בכוחה של תפילה, אבל בקהילה שלנו זה מה שעושים בשעת צרה שכזו. יד אחת בחרב, על הטנק או על הנגמ"ש, ויד שנייה מונפת בתחינה אל אבינו שבשמיים".

סיבה להיעדרות - הפוליטיקה שנכנסת להפגנות

לסיום התייחס ליבסקינד לסיבה מהותית שלטענתו מרחיקה רבים מההפגנות למען החטופים ומשתף בחוויה אישית: "הגעתי להפגנה השבועית של חברי קיבוץ ניר עוז בקריית גת. למעלה מאלף איש היו שם, וזמן קצר אחרי שהגעתי החלטתי שלא אבוא שוב". ליבסקינד כתב על הדברים ששמע על הבמה באותו אירוע: "'ביבי, תשתוק, אתה דמות פסיכופטית', 'ממשלת ישראל מונעת עסקה כדי שהיא לא תצטרך לשמוע את העדות החיה של מי שחזרו משם, על ההפקרה' למי שמארגן אירועים שכאלה צריך להיות ברור שלי ולשכמותי אין מה לעשות כשטקסטים כאלה נישאים באוויר".