ארבע שנים חלפו מאז שאושרה לראשונה תוכנית לימודי "הציונות הדתית" על ידי משרד החינוך ומספר התיכונים בהם היא נלמדת כבר הספיק להכפיל את עצמו. תלמידים ותלמידות ביותר מעשרים מוסדות של החמ"ד מרחיבים מגמה בלימודי "מחשבת ישראל" ולומדים את כתביהם של שלל הוגי הציונות הדתית. בשיחה עם "חדשות כיפה", רכז התוכנית מטעם יב"ע, פלטי גרנות, סיפר על תוכנית הלימודים ועל החזון.
תחילה, גרנות מסביר כי משנת הציונות הדתית אינה חדשה כפי שרבים סבורים. "אפשר להגיד שמרגע הופעת האומה אצל אברהם אבינו, בעצם הנושא הזה של חיבור של עם, תורה וארץ היה דבר פשוט. ודאי אם נדבר על תקופת התנ"ך, דוד המלך, שלמה המלך, בית ראשון ושני". אלא שהגלות הארוכה הובילה להסרתה של צלע מרכזית מהמשולש היסודי. "אלפיים שנה צלע אחת במשולש הייתה חסרה, אז ברוך השם זכינו לחזור, והחזרה הזאת לא בוטאה רק במעשים, היא בוטאה בהרבה מאוד משנה הגותית".
זו הכרה של מדינת ישראל שיש כאן תוכן לימודי משמעותי
למשנת הציונות הדתית יש שלל היבטים לדברי גרנות ושיעורי אמונה ודרשות קומונרים לא מספיקים בכדי להעביר את התוכן באופן סדור. "למשנה הציונית דתית יש גם היבטים ממוניים וגם היבטים הלכתיים. את המשנה הזו מלמדים בשיעורי אמונה, קצת בשיעורי המחשבת, בתנועות הנוער, בישיבות ההסדר , אבל צריך לומר ביושר שכדי שהעיסוק ייכנס לתוך ה- 'תמידים כסדרם', ולא יהיה 'תוספות' התחום צריך להיכנס לתוך תכנית הלימודים".
לצד זאת, גרנות עוצר ומדגיש כי אינו רואה בתוכנית הלימודים "עול" אלא הכרה של מדינת ישראל בצורך החיוני להקניית השמנה הציונית דתית כמערך לימודי מסודר. "לא מדובר כאן במס שצריך לספק, אלא להפך, זוהי הכרה של מדינת ישראל שיש כאן תוכן לימודי משמעותי שחשוב לנו שתלמידי ישראל ילמדו".
למצולמים אין קשר לכתבה, צילום: Hadas Parush,FLASH 90
אילו חוויות התלמידים עוברים במסגרת התוכנית?
"במהלך התוכנית, אנחנו מלווים את התלמידים ב- 12 מסעות בכיתות י', יא' ו-יב'. כך לדוגמא, במסגרת אחד מימי העיון, התלמידים מסיירים בכפר הרואה ומכירים מקרוב את חייהם ומשנתם של הרב נריה והרב צוקרמן. בנוסף, יש לנו מסע מיפו לירושלים שעוסק בקשר של שני הערים גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט הרוחני. בהמשך, בכיתה יא', התלמידים יצאו ליומיים בעקבות מסע המושבות של הרב ויפגשו עם ותיקי מרחביה".
"באחת השנים הרב דרוקמן ז"ל נבחר להיות המנטור של אחת הקבוצות"
במסגרת פרויקט נוסף שמריצה התוכנית, התלמידים בוחרים מנטור שמהווה עבורם סמל לחיים ציוניים דתיים ואליו הם יתלוו. "בכיתה י' הם יבחרו דמויות קרובות כמו אבא, אמא, סבתא או אפילו נהג האוטובוס שהתלמיד מכיר ובכיתה יב' בדרך כלל הדמויות יהיו יותר ארציות, לרוב מתחום החינוך או דמויות שעוסקות בעשייה. באחת השנים הרב דרוקמן ז"ל נבחר להיות המנטור של אחת הקבוצות.."
עד כמה יש ביקוש לתוכנית הלימודים?
"כיום יש כבר למעלה מ-20 מוסדות ברשת יב"ע שרשומים לתוכנית. אנחנו רואים את זה כמגמת בחירה כי בסוף צריך איזושהי בשלות לרצות לחקור ולברר את תפיסת העולם שלך. זה דורש איזשהו סוג של בגרות". עם זאת גורן מדגיש כי להרחבה מהירה של התוכנית עלולים להיות גם מחירים. "כשדברים מתרחבים באופן מהיר אז מוותרים על הרבה בדרך ובסוף נשארת עם חוברת לימוד פורמלית ותו לא".
לדבריו, "כל המנחים שמשתתפים בתוכנית לומדים את המשנה הציונית דתית בצורה כזאת יסודית שמעולם לא נלמדה. יש לנו קבוצות פעילות ואנחנו נפגשים כמה פעמים בשנה ולומדים את הסוגיות האלה. אנחנו נפגשים עם אנשים בעלי שיעור קומה ולומדים איך להקנות את התוכן תלמידים".
האם בתוכנית קיים אזכור גם של רבני צפון אפריקה?
"קודם כל התשובה היא כן. אנחנו מכניסים את המקורות לתוכנית ועמלים על כך. רבי משה חלפון הכהן כתב לדוגמה את 'שלושה עשר ניצוצי גאולה'. רק לקרוא מה הוא כותב על תל אביב זו התרגשות גדולה. הרב עוזיאל שהיה הרב הראשי לישראל וקודם לכן רבה של סלוניקי. המקורות הנלמדים בתוכנית הם מקורות 'נושמים'. לאורך כל הזמן אנחנו מגדילים את מספר המקורות שעוסקים בציונות הדתית ואם יש רב שהוא בעצמו יוצא צפון אפריקה ויש לו נגישות לדבר הזה אז אנחנו מביאים את המקורות".
גרנות מסכם: "יש לנו תלמידים מבאר שבע, ראשון לציון, חולון, מודיעין, גבעת שמואל, קרני שומרון, נהריה, קריית מוצקין, חדרה. מגוון גדול של תלמידים ותלמידות. לכן ראוי שתלמיד ותלמידה שמגיעים מכל המקומות האלו יפגשו עם תורות שמגיעות מכל המקומות בהם הציונות הדתית הייתה נוכחת".