המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נמשכת וישראלים רבים יוצאי אוקראינה דואגים ליקיריהם החיים בתוך המציאות המורכבת. ישראל שלחה סיוע הומניטארי, הקימה בית חולים שדה ושלחה 17 טון ציוד רפואי לטובת האזרחים האוקראינים. יש ישראלים יוצאי אוקראינה שלא מסתפקים רק בסיוע רפואי אלא גם בסיוע מלחמתי נגד האויב הרוסי - אחד מהם הוא דניס ססיאטניק בן ה-45 שהחליט לארוז הכל ולהצטרף לצבא האוקראיני.
בראיון לאתר ynet, סיפר ססיאטניק על החלטתו להצטרף למלחמה בעקבות הזוועות של הרוסים נגד תושבי אוקראינה. "הרוסים הרגו ילדים ואנסו נשים, היה לי קשה מאוד עם זה", אמר דניס בראיון. היחידה הייתה מורכבת מישראלים יוצאי אוקראינה שלחמו ביחידות המובחרות של צה"ל.
הקרבות היו קשים ואיבדנו 40 חברים
דניס עלה מאוקראינה לפני 26 שנים מאוזבקיסטן. שירת 14 שנים במספר מקומות במערכת הביטחון: צה"ל, יחידת המסתערבים של מג"ב בירושלים וביס"מ משטרת תל אביב. בשלב מסוים הוא עשה מהפך, ועבר מהמשטרה להיות שומר הראש של העבריין עמיר מולנר. דניס עסק באגרוף מקוצועי, הכנת תלמידים לקראת צה"ל ומדריך ירי. הוא נשוי לישראלית יוצאת אוקראינה, מתגורר בחיפה ואב לחמישה ילדים.
לדבריו, היחידה שהצליח להקים פגעה בכוחות הצבא הרוסים. "הורדנו להם כמה טנקים, נגמ"שים, מסוק ומשאית צבאית – וניטרלנו מאות חיילים. ראינו להם את הלבן בעיניים, הקרבות היו קשים ואיבדנו 40 חברים", שיתף דניס.
אם ישלמו לי כדי שאוכל לפרנס את משפחתי – אחזור
אחרי ארבעה חודשי לחימה, החליט דניס לחזור לארץ. "התגעגעתי מאוד לילדים ולאישה, וגם הייתי צריך להמשיך לפרנס אותם. באוקראינה לא קיבלתי שום שכר. הכל היה בהתנדבות", אמר ססיאטניק, "אם ישלמו לי כדי שאוכל לפרנס את משפחתי – אחזור" על התנדבותו למען אוקראינה קיבל דניס מכתבי תודה מהממשל האוקראיני.
כשנשאל מי לדעתו ינצח במלחמה, לדניס לא הייתה שום התלבטות. "אוקראינה, בגלל שרוח הלחימה גבוהה מזו של הרוסים. חסר להם ציוד, חסרים להם מפקדים מקצועיים, אבל בניגוד לרוסים הם נלחמים על הבית", הבהיר ססיאטניק.