חיים כץ: "מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן - אל תבוא לעבודה"

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית שתאפשר למשרד הבריאות להעביר מידע על מי שלא התחסן לרשויות מקומיות, למשרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה המפעילים מוסדות טיפוליים

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 23/02/21 12:29 יא באדר התשפא

חיים כץ: "מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן - אל תבוא לעבודה"
צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ, אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את תיקון החוק ל'פקודת בריאות העם' - שיאפשר מסירת מידע אישי על מתחסנים, וגם על כאלו שלא התחסנו, לרשויות המקומיות, למשרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה המפעילים מוסדות טיפוליים. על פי ההסדר המוצע כהוראת שעה לשלושה חודשים, המידע יועבר במטרה לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, בין היתר באמצעות פנייה אישית, בירור הסיבות לאי התחסנות וסיוע בהנגשת המידע והחיסון עצמו.

במהלך הדיון חיים כץ אמר בחריפות כי הוא "מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן- אל תבוא לעבודה. אם כך היה, היינו יוצאים מזה ולא היינו יפי נפש".

עו"ד ענת מימון, יועמ"ש הוועדה, הסבירה כי המידע שיועבר יכלול שם, מספר תעודת זהות, כתובת וטלפון. "לגבי מי שקיבל רק מנת חיסון אחת ולא הגיע בזמן לקבל את המנה השנייה, יועבר גם מועד קבלת מנת החיסון הראשונה". מימון הבהירה כי הנוסח מדבר על מי שרשאי להתחסן, כלומר בוגרים בלבד והסבירה כי לאדם שפנו אליו לצורך עידוד התחסנות ניתנת אפשרות לבקש להסיר עצמו מהרשימות ולבקש שלא יפנו אליו שוב. 

עו"ד עמית עמיר, משרד המשפטים אמר כי לפי החקיקה הזאת המידע ישמש אך ורק לעידוד התחסנות ויש איסור לעשות בו כל שימוש אחר. "יש חובה להגביל את בעלי הגישה, להחתים אותם על התחייבות לשמירה על סודיות ומחיקת המידע בתום השימוש כדי לאזן את הפגיעה בפרטיות". בנוסף קובעת ההצעה איסור פנייה ושימוש במידע כלפי לאדם מוכר ואיסור לכרוך בין עידוד להתחסנות לבין הפעלת סמכות או התניות של הגוף שקיבל את המידע כלפי אותו אדם.

ועדת הבריאות

ועדת הבריאותצילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

יועמ"ש הרשות להגנת הפרטיות, ראובן אידלמן אמר: "יש כאן מהלך תקדימי של עירוב הרשויות המקומיות בהיבטי בריאות הציבור. הוועדה צריכה לבחון האם היתרון שיש לרשויות המקומיות בעידוד התחסנות הוא כזה שמצדיק מידע אישי על כל תושב ותושב, להבדיל ממידע סטטיסטי". 

בתגובה לדבריו תקף חיים כץ: "תסביר לי כמה אנשים צריכים למות כדי שזה ייחשב מוצדק? חמישה מתים? עשרה? האם הפרטיות יותר חשובה מחופש החיים? אנחנו נמצאים במגיפה והקורונה לא חושבת בהיגיון. היא תקפה אנשים מבוגרים, עכשיו נשים בהיריון ומי שלא דופק חשבון ולא מתחסן מסכן אנשים אחרים. מי שהורג אדם בכביש בטעות ברגע אחד של הסח הדעת עלול ללכת לכלא, וכאן- כלום? החוק הזה בא כשלב ראשון. אני מקווה שבשלב הבא יגידו למי שלא התחסן- אל תבוא לעבודה. אם זה היה תלוי בי- כך זה היה. היינו יוצאים מזה ולא היינו יפי נפש". 

"אני כמובן בעד התחסנות ולרשויות המקומיות יש תפקיד חשוב בעידוד התחסנות ברמת העיר, השכונה, על פי נתונים סטטיסטיים", אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "אבל ברמת הפרט זה התפקיד של הרשויות הרפואיות. אם אדם לא רוצה להתחסן מתוך חששות רפואיים זה צריך להיות בינו לבין הרופא שלו, קופת החולים שלו ואני אכן מצפה שכל אדם שלא התחסן יקבל טלפון מקופת החולים שלו. אנשים לא צריכים להסביר למה לא התחסנו לאדם זר שמתקשר אליהם ושואל שאלות. הם ירגישו שהמידע האישי שלהם חשוף ותהיה פגיעה באמון, שהוא המפתח להביא אנשים להתחסן".

 

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן