פרופ' יוסי קרקו: "באופן תיאורטי החיסון הישראלי יהיה יעיל נגד הזנים הבריטי והדרום אפריקאי"

מנהל המרכז למחקר קליני בהדסה, מתייחס בראיון לחדשות כיפה לחיסון הישראלי, "פרופיל תופעות הלוואי נראה הרבה יותר מתון לעומת החיסון של פייזר ומודרנה". על החשש הקיים אצל חלק מהציבור לתופעות לוואי ארוכות טווח מחיסונים, הוא אומר: "אלה דברים שאין להם ביסוס מדעי"

אלעד הומינר אלעד הומינר, חדשות כיפה 09/02/21 11:17 כז בשבט התשפא

פרופ' יוסי קרקו: "באופן תיאורטי החיסון הישראלי יהיה יעיל נגד הזנים הבריטי והדרום אפריקאי"
יצור החיסון הישראלי, צילום: משרד הביטחון והמכון למחקר ביולוגי

לפני כשנה, יצא לדרך פיתוח החיסון הישראלי נגד נגיף הקורונה, Brilife שמו. המכון למחקר בילוגי, שהוא יחידת סמך של משרד הביטחון, נמצא בימים אלה בעיצומה של הפאזה השנייה, השלב השני של החיסון. בסך הכול אמורים לגייס בסביבות 1,000 מתנדבים, כשכמעט חצי מהם כבר גויסו. המחקר נמשך והשלב השני אמור להסתיים בעוד כחודש וחצי. 

פרופסור יוסי קרקו, הוא מנהל המרכז למחקר קליני בהדסה עין כרם והחוקר הראשי של השלב השני בפיתוח החיסון. פרופ' קרקו אומר כי כבר בשלב הזה רואים שהחיסון בטוח. "אין לנו תופעות לוואי יוצאות דופן או דברים לא צפויים. השלב החשוב פה, זה לדעת איך היתה התגובה של האנשים שהשתתפו במחקר מבחינת התגובה החיסונית שלהם. האם הם פיתחו נוגדנים ואיזה סוג של נוגדנים. אלה פרמטרים שונים שיהיו חשובים להמשך המחקר. צריך לזכור שאנחנו בודקים פה שלושה מינונים שונים; גבוה, בינוני ונמוך. זה ישמש אותנו כדי לקבוע מה המינון האופטימלי מבחינת יצירת נוגדנים ומבחינת תגובה חיסונית באופן כללי".

לאחר סיום השלב השני, אומר פרופ' קרקו, "ההנחה היא שנקבל תגובה הולמת באחד מהמינונים ואז נמשיך לשלב הבא, הפאזה השלישית. זו כבר פאזה שבודקת את היעילות של החיסון. אלה יהיו מחקרים באלפי אנשים. נערוך השוואה בין קבוצה שתקבל את החיסון הפעיל מול קבוצה שתקבל את חיסון הדמה. נבדוק את אחוז הנדבקים בקורונה באופן ספונטני בשתי הקבוצות. השלב השלישי הוא הקובע".

ענר אוטולנגי,  אחד משני הישראלים הראשונים שקיבלו את החיסון הישראלי לקורונה

ענר אוטולנגי, אחד משני הישראלים הראשונים שקיבלו את החיסון הישראלי לקורונה צילום: Yonatan Sindel/Flash90

בישראל כבר מתנהל מבצע חיסונים. את השלב השלישי תוכלו לערוך פה בישראל?

"זה דבר שאנחנו דנים בו כל הזמן. את הפאזה השלישית לא נוכל לקיים במלואה בארץ. יהיה לה זרוע בארץ, יש אנשים שמחכים להשתתף במחקר הזה. נקיים אותה כמחקר בין לאומי עם מספר אתרים ברחבי העולם. אנחנו עסוקים בזה, גם בבניית המחקר, בבניית שיתופי הפעולה עם המקומות השונים, כדי שזה יאפשר לנו להגיע כמה שיותר מהר לתוצאה".

מבצע החיסונים מייתר את החיסון הישראלי? 

"אנחנו מפתחים את החיסון שלנו, של המכון הביולוגי, שהוא גאווה ישראלית מכיוון שהוא תוצרת כחול לבן. אנחנו סומכים עליו ורצוי שתהיה אופציה ישראלית משום שאין ודאות כמה זמן תימשך ההגנה של החיסונים שקיימים עכשיו בשוק. יש סיכוי סביר שנזדקק לעוד מנות, ולכן, כדי שלא נהיה תלויים במטוסים שנוחתים ומביאים לפה חיסונים חשוב שתהיה לנו את האופציה שלנו".

"באופן תאורתי החיסון יהיה יעיל נגד הזנים הבריטי והדרום אפריקאי"

מה יהיו תופעות הלוואי של החיסון הישראלי?

"אנחנו יודעים שהחיסונים של פייזר ומודרנה כרוכים בתופעות לוואי קצרות טווח בדרך כלל, גם אם לעתים עוצמתיות, הן קצרות טווח. בחיסון שאנחנו בודקים, למעט קצת רגישות באזור מתן החיסון, לא ראינו יותר מדי דברים. עד עכשיו לפי מה שחווינו, פרופיל תופעות הלוואי נראה הרבה יותר מתון מבחינת העוצמה שלו לעומת החיסון של פייזר ומודרנה".

איך החיסון הישראלי מתמודד עם הזנים החדשים יותר, הבריטי והדרום אפריקאי?   

"צריך להבין שלנגיפים יש את היכולת לעשות את השינויים. זה וריאנט שמכיל הרבה שינויים, שינויים צפויים. רק העתיד יוכיח אם החיסון שלנו או החיסון של פייזר ומודרנה - באמת מספיק טובים כדי להקנות הגנה. באופן תיאורטי הוא צריך להיות טוב אבל אני לא יודע עד שלא אראה את זה. הנוגדנים שמתפתחים והתגובה החיסונית נגד אותו חלבון, גם כשהוא עובר קצת שינויים הנוגדנים האלה צריכים להיות מספיק טובים, אבל זה ברמה התיאורטית. זה דבר שצריך לבדוק מול חולים במחקר אמיתי, לא במעבדה. צריכה להיות הוכחה שהחיסונים האלה יעילים גם כנגד תחלואה בנגיף שהוא וריאנט של הנגיף המקורי".

לשאלה מתי נראה את החיסון הישראלי יוצא לשוק, השיב קרקו: "נקודת המפתח היא סיום הפאזה השנייה והתוצאות שלה. אם הן יהיו כמו שאנחנו מקווים, נרוץ מהר מאוד לפאזה שלישית ולגיוס עצום של הרבה אנשים בבת אחת. אוכל להיות מדויק יותר כשאקבל את התוצאות של הפאזה השנייה שאני מקווה שתסתיים תוך כחודש וחצי-חודשיים. התוצאות לאחר מכן יגיעו בתוך כחודש. ואז נוכל לדעת אם אנחנו נמצאים במקום הנכון. אם כן, נערוך מחקר רב מרכזי שאמור להיות מאוד מהיר במדינות רבות בעולם, בתקווה שבתחילת השנה הבאה, או לקראת סוף השנה הנוכחית, יהיה לנו ביד משהו שכבר אפשר לדבר עליו כמוצר שניתן להשתמש בו. זו ריצת מרתון", הוא אומר בלהט.   

"סבור שהדבר הנכון הוא להתחסן"

האם תהיינה השפעות ארוכות טווח לחיסונים נגד הקורונה?

"עיקר תופעות הלוואי שאנחנו רואים כתוצאה מחיסונים, הדברים המוכחים, מתרחשים די בסמוך למתן החיסון. תופעות לוואי ארוכות טווח שמדברים עליהן לעתים ביחס לחיסונים, הן סוג של תיאוריות או שמועות. אני לא מכיר עבודות מדעיות שמוכיחות שלמי מהחיסונים, בלי קשר לקורונה, יש תופעות לוואי ארוכות טווח שמהן צריך להישמר. אוטיזם, מחלות כרוניות – אלה דברים שאין להם ביסוס מדעי".

"האם אני יודע להגיד שהחיסון של פייזר או של מודרנה, בעוד עשר שנים יגלו משהו? לא יכול להגיד את זה בוודאות, אבל הדעת נותנת שלא יהיה כזה דבר. אין יסוד להנחה הזו. כמדען שמבין בחיסונים ומבין את האמיניולוגיה של חיסונים אני לא יודע להסביר איזשהו מנגנון שיוכל להיות אחראי על תופעת לוואי בעוד עשר או עשרים שנים".

על החששות של חלקים בציבור מלהתחסן הוא אומר, כי אי הוודאות נמצאת ביעילות ולא בבטיחות: "החיסון של פייזר נבדק בקבוצה גדולה של אנשים אבל המעקב אחרי סיום המחקר היה קצר. בערך חודשיים או קצת יותר אחרי מתן המנה השניה ועל סמך המידע הזה נותנים את החיסון למיליוני אנשים. יש פה משהו לא רגיל, בדרך כלל לא עושים כאלה דברים. מנגד, יש פה איזושהי דרגת אי-ודאות מה יקרה, בייחוד ביחס ליעילות, לא ביחס לבטיחות. האם החיסון יהיה יעיל באותה מידה גם בעוד מספר חודשים? את זה אני לא יודע להגיד ומקווה שכן".

צאו להתחסן

צאו להתחסןצילום: Olivier Fitoussi/Flash90

פרופסור קרקו קורא לציבור להתחסן: "בחוץ משתוללת מחלה נוראית שמשפיעה על כל אחד מאיתנו. תמיד כשאני נותן תרופה או חיסון, לצורך העניין, אני שוקל מה התועלת ומה הנזק. מחקרים הראו שתועלת קצרת טווח בטוח יש, אינני יודע כמה זמן תימשך. מה הנזק? אני לא יודע להגיד שיש נזק, יש אי-ודאות לגבי משך המעקב. אבל, כשאתה עושה את המאזן לנוכח המחלה הנוראית הזו אני סבור שהדבר הנכון הוא להתחסן".

"יש עכשיו המון היצע של חיסונים לאנשים צעירים והם לא מגיעים להתחסן. בעיני זה דבר נורא. משום שהצעירים לא מתחסנים כי אולי המחלה פחות מסכנת אותם אבל עד שהם לא יתחסנו, פוטנציאלית הם יכולים להידבק, יכולים להדביק את הוריהם והסבים והסבתות שלהם. זה אתגר חשוב לחסן את כולם ולו רק כדי להגן על האנשים שנמצאים בסיכון".

 

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן