לקראת יום השואה הבינלאומי אשר יצוין ביום רביעי, 27 בינואר 2021, משרד התפוצות חושף את דו"ח המגמות והתקריות האנטישמיות לשנת 2020 ואת פעילות המשרד בנושא.
אנטישמיות במונטריאול: בית הכנסת הגדול הושחת
על פי הדו"ח מגפת הקורונה נוצלה להפצת תיאוריות קונספירציה אנטישמיות נגד יהודים ברחבי העולם ונגד מדינת ישראל. מי שעומדים מאחורי הקונספירציות הללו טוענים שהיהודים הפיצו את הנגיף בכדי להפיק רווח כלכלי מהכאוס שהוא גורם ובכדי ליצור סדר עולמי חדש. (הדו"ח המלא - בתחתית הכתבה)
אלה עיקרי הדו"ח:
1. התחזית – עליה באנטישמיות וירידה בביטחון האישי; על פי הדו"ח, המשך המגמות הקיימות צפוי להוביל לעליה חדה במקרי האנטישמיות והאלימות כלפי יהודים ומטרות יהודיות ברחבי העולם, מה שיציב בפני הקהילות היהודיות אתגר משמעותי בדגש על הקהילה היהודית בארה"ב על רקע משבר הקורונה והקיטוב החברתי.
2. מגיפת הקורונה משפיעה באופן ישיר על המגמות האנטישמיות השנה; בעוד שהסגרים הנמיכו את פוטנציאל החיכוך בין האוכלוסיות, והובילו לראשונה מזה שנים- ל-0 נרצחים בתקריות אנטישמיות), התפרצות הנגיף הציתה גל האשמות ותיאוריות קונספירציה אנטישמיות כנגד יהודים.
3. הזירה המרכזית לביטוי האנטישמיות עברה מהמרחב הפיזי למרחב הוירטואלי: עם פרוץ משבר הקורונה איתרה מערכת הניטור של המשרד ניסיונות של פעילים אנטישמים מוכרים לקשור בין יהודים לבין המגיפה. שיאם של נסיונות אלו בא לידי ביטוי במה שנראה היה כקמפיין איראני תחת ההאשטאג #Covid48, אשר הופץ 250,000 פעמים, נצפה בידי מאות מיליוני משתמשים בטוויטר והשווה את מדינת ישראל לנגיף הקורונה.
4. עליה באנטישמיות בארה"ב: הגורמים לעליה הם משבר הקורונה שהיכה קשות במדינה, הקיטוב הפוליטי במסעות הבחירות לנשיאות, הפצת תיאוריות קונספירציה והמחאות בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. מסקר שערך הוועד היהודי האמריקאי (AJC)- תשעה מתוך כל עשרה נשאלים השיבו כי הם מוטרדים מאנטישמיות ושמונה מתוך עשרה (82%) סבורים שהיא גברה בחמש השנים האחרונות.
5. בגרמניה, אשר תציין השנה 1,700 שנות חיים יהודיים בשטחה, אובחנה עליה נוספת באנטישמיות. בין 2017-2020 נפתחו 380 הליכים נגד פעילי ימין קיצוניים שעבדו במשטרה הגרמנית. חוקרים בתוך המשטרה מצאו עדויות לשוטרים לבושים מדים וסמלים נאצים ונחשפו שערוריות רבות הקשורות לאנטישמיות וגזענות בשורות המשטרה הגרמנית.
קריקטורה אנטישמית על רקע הקורונהצילום: דו"ח האנטישמיות
6. לראשונה מאז השואה, ישנו איום ממסדי על חופש הדת היהודי באירופה על ידי איסור מנהגים ותיוג יהודים בציבור על ידי הממסד. פסיקת בית הדין האירופי לצדק קבע כי כל מדינה תוכל לפסול באופן עצמאי שחיטה כשרה בגבולותיה, מבלי שהדבר יפר את החוק האירופי הכולל, וזאת תוך שהוא ממשיך להתיר ציד. הפסיקה מהווה תקדים מסוכן ומעלה חשש מהגבלות נוספות כגון איסור מילת בנים.
7. באוקראינה, קשב רב מאשר בעבר לסוגיית האנטישמיות. ראשי המדינה ושרי הממשלה מתבטאים בגנות התופעה בצורה עקבית ונחרצת.
8. נורמליזציה במאבק נגד אנטישמיות - השנה אימצו שלוש מדינות בעלות רוב מוסלמי את הגדרת האנטישמיות כסטנדרט לזיהוי אנטישמיות ברחבי העולם, בהן לראשונה גם מדינה ערבית – בחריין. השלוש מצטרפות למדינות רבות נוספות ביניהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה ארגונים בין לאומיים ואוניברסיטאות מובילות אשר אישררו את הגדרת העבודה לאנטישמיות הכוללת גם הכחשת שואה ואנטי ישראליות.
9. ירידה במספר הפוסטים האנטישמיים ברשתות החברתיות: למרות שבכוחן של הרשתות החברתיות לעשות הרבה יותר כדי למנוע הפצה של דברי שטנה, נראה שהצעדים שנקטו הרשתות המרכזיות כנגד שיח שנאה הובילו את משתמשיהן הקיצונים ביותר להגר לרשתות פחות מפוקחות . נתוני מערכת הניטור של המשרד מצביעים על ירידה של כ50% במספר ההודעות האנטישמיות שפורסמו בטוויטר בין 2018 ו-2020.
אילוסטרציהצילום: shutterstock
10. מעבר לרשתות נטולות רגולציה: הרגולציה הגוברת ברשתות החברתיות דחקה את הפעילים הקיצונים לפלטפורמות "אלטרנטיביות" ברשת, שהפכו למקלט עבור לאומנים לבנים וניאו-נאצים. המידע הייחודי שנאסף ממערכת הניטור של המשרד מראה שמשתמשים שהודרו מאתרים אלו פשוט עברו להשתמש בפלטפורמות נטולות רגולציה, שם הם יכולים להתבטא בחופשיות.
פעילות משרד התפוצות בתחום המאבק באנטישמיות
משרד התפוצות פיתח מערכת ייחודית - ACMS (Antisemitic Cyber Monitoring System), המסוגלת לאתר ולמפות סוגים שונים של אנטישמיות ברחבי הרשת. המערכת מסוגלת לזהות מפיצי אנטישמיות, לאתר את האזור הגיאוגרפי ממנו הם פועלים, לייצר התראות מסוגים שונים ועוד. רק בשנה החולפת זיהתה המערכת מילוני פוסטים אנטישמיים ברחבי הרשת.
המערכת, שזוהי השנה הרביעית לפעילותה, מעניקה תמונת מצב עדכנית למצב השיח האנטישמי ברשת ומסייעת ביצירת תמונת מצב עדכנית ועצמאית, שאינה תלויה במתווכים חיצוניים או בבעלי עניין. בזכות המערכת, משרד התפוצות יכול לאמוד בכל עת, את היקף תופעת האנטישמיות ברשתות החברתיות – על פי פילוח למדינות השונות.
מעבר לזה, המערכת מאפשרת לייצר חיתוכים ולזהות סגמנטים שונים, כמו ניתוח המניעים השונים, כיווני התפתחות, הגברת המודעות הציבורית ועוד.
שרת התפוצות עומר ינקלביץ'צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90
השנה הוכנס למערכת פיתוח חדש וחיוני אשר מאפשר לה למפות גם רשתות אלטרנטיביות אשר אינן נתונות לרגולציה. בצורה זו המערכת יכולה לאתר מפיצים אנטישמים שפעילותם הוגבלה ברשתות מקובלות דוגמת פייסבוק, יו-טיוב וטוויטר ובנוסף לכך, התווספה למערכת פונקציית ניטור בשפות רוסית וספרדית והן מצטרפות לשפות הניטור הקיימות: אנגלית, צרפתית, גרמנית וערבית.
שרת התפוצות עומר ינקלביץ': ''במשך אלפי שנים שימש העם היהודי שעיר לעזאזל לכל חוליי העולם. לצערנו, האנטישמיות לא פסחה גם על המגפה הנוכחית. בעבר תופעה זו גרמה להרג של קהילות יהודיות שלמות, היום היא ממוחזרת ואף מקבלת תנופה ברשתות החברתיות. זוהי רק דוגמה אחת מני רבות לפנים החדשות שלובשת האנטישמיות בימינו אלה, ושיפורטו בדו"ח האנטישמיות של משרד התפוצות לשנת 2020. אם האנטישמיות היא תופעה גלובליות, גם המלחמה בה צריכה להיות גלובלית. כולי תקווה שבשנה הקרובה נצליח לשלב ידיים בדרך למגר את נגיף האנטישמיות מהעולם. רק מאבק עיקש ובלתי מתפשר יוכל להדוף את המגפה הזו".
הדו"ח המלא של משרד התפוצות: