בדיון מעקב שקיימה היום (ג') ועדת החוקה בנושא מחשוב בתי הדין הרבניים, טענו נציגי בתי הדין הרבניים כי יחס התיקים הוא פי 8 למערכת המשפט אך יחס התקציב הוא פי 20 וכי בשנת 2020 קוצץ תקציב הבסיס למחשוב ב-40%.
נציג האוצר טען כי "שנת 2020 היא שנה ללא תקציב אך תקנת התקציב למחשוב בתי הדין לא נפגעה והכספים זמינים עוד מההסכמות שהגענו אליהן ב-2018". חברות הכנסת תהלה פרידמן ומרב מיכאלי דרשו לוודא כי הכספים לא ישמשו לאיסוף מידע על בירור יהדות.
(הדיון הקודם בנושא בוועדת החוקה, לפני כחודש)
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), אמר כי "אני פונה לכל אלו שרוממות השוויון והדאגה לפרט ולמתדיינים בבתיה"ד- זה שצריך לעקוב ולראות שהמערכת עובדת גם ערכית זה נכון אבל התפקיד שלנו הוא לדאוג שיהיו להם את התנאים האופטימליים. לא מדובר על פינוק אלא על כלי עבודה שגורם לכך שבסוף במרוץ הסמכויות המצב מוזיל את בתיה"ד. לאחר שיחתי עם צחי דויד סגן ראש אגף התקציבים יש תמימות דעים שחייבים להחליף את המערכת ושההוצאות על המערכות הישנות עולות במצטבר על פיתוח והקמת מערכת חדשה. תפקידנו הוא לאפשר לכם לתת את השירות הכי טוב. אסור להרפות מהדבר הזה. חייבת להיות אקוויוולנטיות בטיפול בשיפור המערכות".
בהתייחסו להשוואת מערכות המשפט בנושא שמירה ואבטחה אמר: "בישיבה עם שר המשפטים העליתי רעיון לשימוש במשמר בתי המשפט שהוא גוף מתפקד וממומן, במקום עבודה עם חברה חיצונית יקרה באופן לא מוצלח".
חברת הכנסת תהלה פרידמן (כחול לבן): "שימוש בתיה"ד במאגרי מידע וביכולות חיפוש עומד עכשיו בבג"ץ. נראה שיש אנשים שמעמדם בבירור בנוגע ליהדותם ונהגו פרקטיקה פסולה ביכולות החיפוש. אם אתם מכינים טכנולוגיית יכולות חיפוש במחשב, מי לידינו יתקע שלא ייעשה בה שימוש פסול כזה? אבקש התייחסות לכך. האם אפשר לדעת איזה חלקים בתכנית הולכים לאן והאם מתאפשר חיפוש בפסי דין? יש צורך בשדרוג מערכות מוסכם וזה יוריד את מפלס העצבנות".
ח"כ מרב מיכאלי (העבודה): "אתם מדברים יפה על הנגשה אבל מנצלים את הכסף שהיה לכם בצורה שערורייתית לעקוב על אנשים שכלל לא פנו אליכם לאסוף עליהם מידע שאין לכם כלל סמכות לאסוף. למה שנאפשר עוד כסף לממן את המעשים הלא חוקיים הללו? למה במצב שבו הכל לא עובד מנצלים את המשאבים כדי לבנות מאגר כזה? שיאמרו קודם את האמת".
הדיון בוועדת החוקהצילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
משה גורט מלשכת מנהל בתי הדין התייחס לטענות ואמר כי "אם לא יטפלו בסיפור התקציבי של המחשוב, בתחילת 2021 מערכות מחשוב בתי הדין יורדות. יחס התיקים הוא פי 8 למערכת המשפט אך יחס התקציב הוא פי 20 וזה מסביר למה אנחנו במצב כ"כ קשה. בשנת 2020 קוצץ תקציב הבסיס למחשוב ב-40% והמשמעות היא להפסיק את הפעילות אגף מחשוב. אין שקל אחד לפיתוח".
עוד אמר כי "בוצעו תשלומים של קצת מעל 10 מלש"ח והתשלומים שאושרו הם בסך עוד כ-2 מלש"ח, האוצר לא רואה את הנתונים עד שהכסף לא ממומש. הנתונים על התקציב שהוא מתייחס אליהם הם העודפים. בשנה בה אתה מתוקצב רק ב-5 מלש"ח לא נשאר כסף. ב-4 השנים האחרונות התקציב עמד על 5 מלש"ח. אם ב-2020 היו לי הוצאות של 12 מלש"ח ותוקצבתי ב-5 מלש"ח, הפער הגיע מעודפי תקציב. הצגת הדברים באופן אחר אינה נכונה. מדוע קיצצו לנו 40% מתקציב הבסיס ב-2020? אין לי היום איך לפתוח הזמנה. כל הכסף כבר משוריין. באמצע ינואר נקבל תקציב של 5.5 מלש"ח וכבר יש לי היום במערכת הזמנות של קרוב ל-5 מיליון, לא אוכל להוציא אף הזמנה חדשה. אני לא יכול לפתוח אפילו הזמנות על הבסיס".
הרב מאיר כהנא יו"ר נציגות הדיינים השיב אף הוא לטענות: "כל מה שאנחנו עושים הוא מכוח החוק ובתיאום מלא מעל השולחן עם משרד המשפטים. אכן יש שאלה מקצועית מה קורה כשפונה אליי "ראובן" לבירור יהדות, לגבי אחיו "שמעון" שלא פנה לבתיה"ד. בסוף "שמעון" יבוא לרשם הנישואים והוא יצטרך להחליט מה לעשות וחלק מהמידע הוא בירור היהדות שערך אחיו. ברוב המקרים הבירור הזה דווקא עוזר לאנשים. מנגנוני החיפוש בתיקים הוא לא צורך הלכתי לבירור יהדות וכל המערכות פועלות באותה דרך. בג"ץ עוסק בגבולות המידע שעל בתיה"ד לקבל ולשמור".
בית הדין הרבניצילום: יוסי זמיר/פלאש 90
עודד פלוס מנכ"ל המשרד לשירותי דת התייחס לפערים בין מערכת בתי המשפט למערכת בתי הדין הרבניים: "בשנים האחרונות נחשפתי למערכת מתפקדת וראויה לשבח למרות הפערים. אני מקווה שהוועדה תיקח אפוטרופסות על בתי הדין כדי שנוכל לסגור את הפער. אין סיבה שבתיה"ד הרבניים יפלו באיכות ובשירות שלהם מבתיה"ד למשפחה. לשתי מערכות אלו יש מטרה משותפת בנוגע לבני הזוג. מערכת בתי המשפט עברה קפיצת מדרגה ויש מקום להשוות את הרמה של מערכת בתיה"ד לא רק במחשוב. הפער הגדול הוא בבינוי- בימ"ש עשו קפיצת מדרגה שלא תיאמן. כתבנו דוח המחולק לתחומים המסתכמים ב-30 מלש"ח השקעה חד פעמית והתחזוקה השנתית השוטפת עומדת על 7 מלש"ח. הזמן השיפוטי הוא הזמן היקר ביותר וחשוב לפנות את הדיינים לכך במקום התעסקות בהפרעות של המערכת. יש גם את נושא שדרוג השכר ביחס למערכת המשפט. הדיינים מרוויחים כמו השופטים ואין סיבה לא להשוות גם את תנאי העוזרים ונוספים. נושא האבטחה הוא קריטי במקום כמו בתי הדין שהוא מקום עם דיונים רגישים המעלים אמוציות".
רפאל אלטמן ראש לשכת נשיא ביה"ד הגדול הרב דוד לאו: "בישיבה עם השר לשירותי דת בעקבות הישיבה הקודמת שהייתה בוועדה הוזכר סכום של 12 מלש"ח שנאכל ע"י השוטף. חייבים הפרדה בין השוטף לפיתוח".
יפתח עשהאל מהאוצר: "הכסף לפיתוח המערכת קיים היום ואין שום חסם תקציבי. יש 17.5 מלש"ח בתקנה והוצאו 10 מלש"ח. מה שהוצג כאן הוא תקציב הבסיס אך לאורך השנה התווסף יותר מפי 2 לתקציב הבסיס. הוסכם בשיתוף בתיה"ד לתקציב שיועבר גם לשוטף וגם לפיתוח אך היום הכסף עדיין נמצא בתקנה ואנחנו בשיח על הביצוע. נרצה לראות את בתיה"ד מנצלים את הכסף ויוצאים למכרז לפיתוח. ההסכמות בתקציב 2018 שהוקצו ב-2019 היו על 3.7 מלש"ח לשוטף ותקציב בגובה 9 מלש"ח. שנת 2020 היא שנה ללא תקציב אך תקנת התקציב למחשוב בתיה"ד לא נפגעה והכספים זמינים עוד מההסכמות שהגענו אליהן ב-2018. הסיבה שהקטנו את הבסיס ב-2020 היא קשיי התקציב. עם זאת השנה הקצנו כסף נוסף בתקנה. גם בסוף השנה הכסף לפיתוח יישאר. אני לא מכיר שום חסם תקציבי וככל שהוא קיים נוכל להגיע להסכמה על תקציב בשיח תקציבי כמו כל שנה".
צילום: דוברות ח"כ אשר
עו"ד אלעד קפלן, מנהל ארגון 'עתים' ואחד ממגישי העתירה לבג"צ הגיב בדיון: "כשנציג בתי הדין אומר שיש צרכי פיתוח מיוחדים של בתי הדין, לציבור יש זכות לדעת מהם. האם הם כוללים איסוף, אגירה והצלבת מידע על אזרחים, ומה יהיה האפיון המערכת. רק כך נוכל למנוע מצב שתקציבים שנועדו להנגשת המערכת לאזרחים, לא ישמשו לבילוש אחריהם. כשאומרים שבתי הדין צריכים יכולות מיוחדות, שהן שונות מיתר בתי המשפט, זה מגביר את הצורך בפיקוח ציבורי ושקיפות, כדי להבין לשם מה המערכת תשמש בפועל".
עו"ד יוסי וייצמן המשנה לראש לשכת עוה"ד: "יש ציבור מתדיינים ואזרחים שלא מקבלים היום שירות מחשוב וראינו כבר בימי הקורונה שזו לא פריבילגיה. נחרדתי לשמוע שיצאו כבר 22 מלש"ח ואף אחד לא מבין לאן. יש מערכת מחשוב נט במערכת המשפט שכל בימ"ש מצליחים לעבוד איתה ואין שום סיבה שבמדינת ישראל יהיו כמה מערכות. צריך לאגד את כל בתיה"ד וכל מערכות המשפט לסנכרון במערכת אחת. יש מרוץ סמכויות והסרבול של מערכת בתיה"ד מפלה אותם לרעה".
יו"ר הוועדה ח"כ אשר פנה לנציג האוצר: "יש פה דיפלומטיה תקציבית. אתם מגיעים איתם לסיכום על תקציבי פיתוח יחד עם השוטף. איך אפשר ללכת אחורה בשוטף? אתם יורים לעצמכם ולכולנו ברגל. כשאתה מדבר על אילוצי מערכת אני לא מבין גם בתקציב 2020, למה הם צריכים לרדת מ-9.5 מלש"ח ב-2019 ב-4 מלש"ח. אי אפשר לתפעל מערכת שהבנת ותקצבת אותה ב-9.5 מלש"ח ב-5 מלש"ח".
לאחר מכן פנה לנציגי בתיה"ד: "אני רואה חשיבות גדולה ביציאה למכרז. מה מונע מכם להכין את המכרז? אבקש מכם להכין את כל ההזמנות הלא חתומות ולהגיע עם זה לסף דלתו של משרד האוצר. תכינו את הכל, כולל הספקים והמכרזים וכשיש לכם את זה תודיעו לי. אני לא רוצה שכספי השוטף והפיתוח יבואו אחד על גבי השני".
בתום הדיון אמר: "בתוך חודש נבקש שייצאו הזמנות לא חתומות המבטאות את כל ההליך לשדרוג המערכת למערכת חדשה ולא לשימורה. הנהלת בתיה"ד תעביר את הכל ההזמנות לצורך החלפת המערכת על פי התכנית שהוצגה בזמנו וסוכמה ותודיע לוועדה על כך שהוגשו. אם לא יאושרו, נקיים דיון מול האוצר בדגש על הפיתוח. המטרה היא להגדיר אחת ולתמיד את עניין התקציב, האוצר כבר אישר לשנה אחת את התקציב הזה ללא פיתוח. הבעיה היא כשיש משבר, לוקחים ממקום אחד ומעבירים למקום אחר .בנוסף, נערוך דיון על כל רכיבי הדוח שהכינו בתיה"ד מספר שבועות לאחר מכן ואבקש להזמין את השר לשירותי דת כדי שנדון בהשוואת מערכת בתיה"ד ליתר מערכות המשפט בישראל".