מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית סיוע נרחב למשק ובהם מערכת החינוך. מכיוון שמדובר בתיקון לחוק יסוד, נדרש לו רוב מיוחד של 61 חברי כנסת ואכן בקריאה שלישית תמכו בהצעה 68 חברי כנסת מול מתנגד אחד. בהצעה המשלימה תמכו 15 מול מתנגד אחד. בעיקרון חוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים במצב בו אין תקציב מאושר. לשם כך נחקק חוק-יסוד: משק המדינה בו נקבע כי עד סוף שנת 2020 או עד יום קבלת חוק התקציב, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לשם התמודדות עם משבר הקורונה, בהתאם לתכנית כלכלית.
בתיקון שאושר, נקבע כי הסכומים יוגדלו פעם נוספת, בכ-1.75 מיליארד שקלים חדשים לטובת מימון היערכות מערכת החינוך לפעילות בשנת הלימודים התשפ"א בהתאם להגבלות החלות לשם התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה. כמו כן מוצע להקטין ב-2 מיליארד ש"ח את הסכום המוקצה למענק וסיוע לעסקים ולעצמאים לצורך תקנות שיכירו בפחת מואץ; להקצות מיליארד ש"ח לעידוד התעסוקה באמצעות מענק עבודה, וכן להסמיך את שר הפנים לקבוע אמות מידה שוויוניות למתן מענק וסיוע לשם הבטחת ביטחון תזונתי משפחות מוחלשות על ידי משרד הפנים.
בדברי ההסבר לחוק, צוין כי העלות הכוללת של היערכות מערכת החינוך לפעילות בשנת הלימודים תשפ"א בהתאם למגבלות בעקבות משבר הקורונה עומדת על כ-4.2 מיליארד ש"ח, ההפרש בין התוספת התקציבית המבוקשת (1.75 מיליארד ש"ח) לבין התקציב הכולל (כ-4.2 מיליארד ש"ח) הוא כ-2.45 מיליארד ש"ח, הסכום, צפוי להיות מתוקצב בתקציב לשנת 2021.
לשם הקצאת הסכומים, אושרה גם הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. החוק קובע תיקון נוסף בחוק הפחתת הגרעון, נוכח משבר הקורונה, במטרה להגדיל את המסגרת התקציבית, על מנת לאפשר את התוספת לתקציב החינוך כאמור. כך ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת מימון היערכות מערכת החינוך לפעילות בשנת הלימודים התשפ"א, תוך הגדלת הגירעון. החוק נדרש, על רקע כך שלא אושר עדיין תקציב מדינה לשנת 2020, כך שהממשלה רשאית להוציא בכל חודש רק סכום של 1 חלקי 12, מהתקציב השנתי הקודם.