הכתב הצבאי אמיר בר שלום בישר אמש לעם ישראל על מהפכה הממשמשת ובאה על צה"ל: פתיחת יחידות השדה, גולני גבעתי וצנחנים, לבנות, אשר ישרתו כלוחמות ביחד עם הבנים במחלקות ובפלוגות. אג'נדת השויון מעבירה אנשים מסוימים במערכת על דעתם. לא מפריע להם שמפקדים בכירים כבר מסרו נתונים מדויקים על כך ששילוב הבנות ביחידות הלוחמות פירושו הורדת הדרישות בתחום הכושר הגופני והמוכנות לקרב. הם יקריבו בחדווה את יעילותו של צה"ל על מזבח האג'נדה. הצבא הוא בשביל העם, הם יאמרו, לא העם בשביל הצבא. הם צודקים. האג'נדה הזאת תהרוס לא רק את הצבא, אלא גם את העם.
אין המדובר בערכים של צדק ושויון בפני החוק. מדובר ברצון חולני לבטל את הזהות המגדרית, לאמור: אין יותר גברים ונשים. לא ניתן לטבע לבלבל אותנו. אם הוא יצר את גוף האשה עם רקמות רכות, ועם רחם לגדל בה את הולד, ואת נפשה עם עדינות, ועם אמפטיה ועם יכולת ורבאלית מיוחדת - אנחנו נראה לו שאפשר לסרס אותה, להפוך אותה ללוחמת, כוחנית, מוכנה לקרב.
לפני זמן מה השתלטו חיילות של חיל הים על משט הנשים שהתכוון להגיע לעזה. סופר בתקשורת שמיד בנחיתתן על האניה נוצר שיח ביניהן לבין הנשים שעל האניה. נהדר! הלוואי שכך היו מתנהלות מלחמות ישראל. הבעיה היא שמול החמאס והחיזבאלה, או מול צבא של מדינת אויב, זה עובד אחרת. שם, מה לעשות, אם רוצים לנצח צריך כוח. שם יש הרוגים ופצועים ושבויים, ומי שמוכן להחליש את כוחו של צה"ל ולשלוח לשדה הקרב את הנשים - הוא פושע, והוא גם לא גבר (אגב, בענין המשט ההוא, התקשורת ציינה שמאחור היו מוכנים חיילי השייטת למקרה של התפתחויות אלימות. ברוך ה' יש עדיין מקבלי החלטות עם שכל ישר).
"נשים לוחמות" הוא צירוף ראוי ואף מעורר כבוד כאשר מדובר במלחמה על זכויות אדם, על צדק חברתי, על זכותן של נשים לא להיות מוטרדות ומנוצלות, על זכותו של כל אדם, איש ואשה, למימוש עצמי. "נשים לוחמות" כאג'נדה של עיקור הנשיות היא רעה חולה לחברה האנושית. השוני שבין האיש לאשה הוא מקור המשיכה, האהבה והפריון. "זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם".
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר במעלה אדומים