כל יהודי שהמוסר עומד אל מול עיניו מצא את עצמו עומד נבוך ומדוכא בעקבות אירועי סוף השבוע שעבר. הדבר נכון עוד יותר כלפי אלו שהנם לומדי התורה, היתכן שיעשו מעשים מעין אלו בשם התורה?
גם הטענה שמדובר בעשבים שוטים ומשוגעים בודדים אינה נותנת מזור, שהרי הם צמחו בערוגה מסוימת, בערוגת התורה. נכון, יש רוצחים, גנבים ואנסים שלא למדו תורה מימיהם, אך אני שמאמין שהתורה מעדנת את האדם עומד ותוהה איך זה יכול להיות שהם צמחו בערוגה שלי, בערוגת התורה.
בתורה א׳ של ליקוטי מוהר״ן עוסק רב נחמן מברסלב במה שהיא מגדיר כחוסר חן שהנה לדעתו דבר שמאפיין את היהדות בתקופתו. חוסר החן של היהודים מוביל לכך שהחן נמצא אצל הגויים, לא מדובר כאן בירידה ברמת קיום המצוות או אפילו בירידה בקיום התורה, אלא מדובר כאן בירידה מהותית של כוחה הסגולי של היהדות.
במקום אחר כותב הרב שג״ר (לוחות ושברי לוחות) שהבעיה היא שהפסקנו לחפש ביהדות את השינוי שהיא צריכה לעבור הוא מבסס את הדבר על תורתו של רב נחמן בליקוטי מוהר״ן תנינא ד ו. בתורה זו רב נחמן עוסק בנושא של קדושת יום טוב, הקדושה על שם הנס שבזמן. לפי דברי רב נחמן מברסלב הארת היום טוב לא נשמעת בגלל חכמי הטבע- בגלל התיאוריות שהם נותנים להסבר העולם שסותרים את תפיסת הנס.
לפי דברי רב נחמן הסיבה היא בגלל זקני הדור שלא מוכנים לקבל על עצמם כל חידוש, בגלל זקני הדור שקיבעו את התורה ואת היהדות במקום, כשהאמונה אינה מתחדשת האמונה בא-ל קופאת במקום וכדברי השפת אמת הופכת בעצמה להיות אלוהי מסיכה. זוהי התגובה הלא טובה של היהדות למודרנה, קפיאה במקום מרוב פחד, זה מה שמגביר את החילון, את חוסר החן של היהדות לא חכמי הטבע והתיאוריות הקורצות שלהם אלא ההתאבנות של היהדות.
הפיתרון לדבר זה הנו התחדשות, התחדשות בצורה של אימוץ נקודות האמת שנמצאות בצד שכנגד. בתורה א׳ של ליקוטי מוהר״ן אומר רב נחמן מברסלב שבכל דבר יש שכל, הדרך להגיע לחן היא למצוא את השכל שבכל דבר שנמצא בעולם. דוגמא לאימוץ מעין זה נעשה עם הפמיניזם, שבו יש נקודות לא פשוטות שחותרות תחת דברים שליהדות הם מובנים מעליהם. אך כאשר נמצאו נקודות האור בפמיניזם ואומצו על ידנו יצרנו מערכת אחרת לחלוטין של לימוד תורה ושל משפחתיות חדשה, לקחנו את המאיים ואת הזר ועשינו יחד עמו את הצעד הנוסף. זוהי המשמעות של מציאת ואימוץ השכל שנמצא בכל דבר ודבר, מציאת החן הפנימי שלו. מבחינה פנימית זה נקרא מציאת החכמה בתוך עולם המלכות.
הדרך להגיע למעלה מעין זה הנה על ידי ההבנה שאל לו לאדם להיות שקוע בתוככי עצמו, בתוככי הבנתו הנוכחית. אין דבר יותר קל מלשלול כל דבר שאינו בדיוק כמוך, להתחפר בעמדה שלך. אך אולי השאלה צריכה להיות אחרת, לא איך אני עומד נגדו, אלא איך אני מתקדם יחד עמו ועל ידו. כאשר האדם שקוע רק בעצמו, הוא מסתאב ומסתלף, האדם צריך להיות פתוח לחכמה שנמצאת בכל דבר ודבר.
דומה שהתורה שלנו כדברי רב נחמן מברסלב ״הזדקנה״, התחפרה בתוך עצמה, לא ניסתה להסתכל על האחר- אלא פשוט עסקה בלשלול אותו. מאוד קל לומר שאנו לא אשמים, אך כאשר מעשים מעין אלו נעשים בשם התורה, לומדי התורה ומלמדיה צריכים להסתכל פנימה לתוך התורה ולנסות ולהבין מהם הנקודות בהם נתקענו, מהם הנקודות אותם הפכנו ״לאלוהי מסיכה״. כאשר צומחים דברים כאלו בערוגה שלנו, סימן שכבר מזמן לא עדרנו אותה. כאשר אנשי תורה מאמצים נורמות של רצח ושריפה, יש כאן משהו לא תקין. הגיע הזמן להתחדשות בתוך עולם התורה, שאני מאמין שתשפיע עמוקות על העולם של לומדי התורה בתחילה ועל העולם כולו לאחר מכן.
הכותב הוא חבר בית הלל ור"מ בישיבת ההסדר אמי"ת אורות שאול כפר בתיה