החרדים הבינו מיד, הממשלה הזאת רעה להם מאוד, הגזירות הגיעו במהירות, כואבות ומטלטלות. המתנחלים ביהודה ושומרון היו חלקם ספקנים בהתחלה, חלקם הציעו לתת צ'אנס לממשלה שבראשה עומד אחד משלנו, מנכ"ל מועצת ישע לשעבר, אבל התקוות מתנפצות, יש מגזר ששולט בממשלה וזה המגזר הערבי, המתנחלים הושלכו הצידה.
כבר ימים ספורים אחרי הקמת הממשלה נתקל בנט במוקש המגזרי הראשון, המאחז אביתר. בנט רצה להימנע מפינוי מסיבי והצליח לחתום על פשרה עם המתיישבים. שימו לב לנקודה מעניינת, בטיוטה הראשונה להסכם אותה הציג יוסי דגן למתיישבים, המנהל האזרחי היה צריך לאשר את המתווה בתוך חצי שנה, עד לחתימת ההסכם הגבלת הזמן נעלמה והוחלפה במילים, "במהירות האפשרית", למה אני חוזר לזה, כי בעוד יומיים נציין חצי שנה לפינוי אביתר והחתימה של הממשלה על המסמך כנראה לא שווה כלום.
("יורדים מאביתר כדי לחזור בקרוב מאד").
ביום חמישי בלילה איילת שקד עוד הייתה משוכנעת שלא יהיה הרס בחומש
גם חצי שנה אחרי הלקח לא נלמד במפלגת ימינה, תאוות ההרס באזורי השמאל של הממשלה לא סבלה דיחוי ושבוע אחרי הרצח בחומש עלו הדחפורים על מבנים שנבנו במקום. משיחות עם גורמים במפלגה עולה כי ביום חמישי בלילה איילת שקד עוד הייתה משוכנעת שלא יהיה הרס בחומש, בבוקר גילו חברי ימינה שהלחץ שהפעילו ופורסם פה, לא עזר. בימינה נשארו עם תשובות מוזרות כמו, "כנראה היה איזשהו בלבול", בני גנץ שהתכונן לפגישה עם אבו מאזן שלח כוחות הרס על הראש של ימינה, בקואליציה מתקשים להבין מה רוצה מהם בני גנץ שמפלרטט עם כל הבוחרים, ימין ושמאל.
המתקפה על המתנחלים היא לא רק בשליחת כוחות הרס, היא מגיע גם באופן רשמי עם דובר עמותות השמאל השר לביטחון פנים עמר בר לב. בר-לב מטנף על אלימות המתנחלים מסביב לעולם ובטוויטר, בר-לב הסית נגד המתנחלים ועכשיו מסית נגדם על שקיבל אבטחה, כשעל הדרך הוא מאשים גם את השרים הימנים בממשלה.
רק לא לעצבן את השותפים משמאל
ובינתיים, המגזר הערבי גוזר קופון נאה עם חוק החשמל שיאושר במליאה ביום שני, החוק שיסדיר בניה לא חוקית בנגב לא יעזור להתיישבות ה"צעירה" ביהודה ושומרון, כששאלתי את השרה מיכאלי למה למתיישבים לא מגיעות אותם זכויות הומניטריות היא ענתה, "יש הבדל בין מה שקורה בתוך מדינת ישראל ליהודה ושומרון", איילת שקד מנסה לקדם את החלת החוק על יהודה ושומרון, כרגע ללא הצלחה. אם תהיתם, למרות שהחוק יזכה לרוב גורף עם תמיכה של פטין מולא מהליכוד והרשימה המשותפת, חברי ימינה יצביעו בעד. מהלכים לחיזוק ההתיישבות הם מנסים לקדם בשקט, רק שלא לעצבן את השותפים משמאל.
הבעיה האמיתית לימין בממשלה הנוכחית היא לא החלטות הממשלה שיתקבלו בשלוש שנים הקרובות אלא שינוי המאזן הימיני. אותו רוב ימני שהלך וגדל הודות להרגלי הילודה של הציבור הדתי והחרדי, הביאו את הימין ל-70 מנדטים ואת גוש ביבי אל סף ה-61, אבל צירוף בפועל של רע"מ אל הממשלה יכול לשנות את חוקי המשחק שנים קדימה, נדידה של מנדטים מהרשימה המשותפת לרע"מ יכולה להגדיל את כוחם בממשלה עתידית ולנפח את גוש השמאל שכבר כמעט מת אבל הודות לפראייר הימני התורן, יכול תמיד לקום לתחייה.
צל"ש
כשפתחתי את הרדיו ביום שלישי בבוקר חשבתי שאני מדמיין, המגיש ב'כאן רשת ב' סיפר שעוד כמה דקות יחל ראיון עם ראש הממשלה. אין בחירות באופק, יש הרבה יותר שאלות קשות לשאול מסיפורי הצלחה לספר ובכל זאת בנט עלה לראיון בלי פילטרים ובלי שאלת אסורות, כבר התרגלנו שראש ממשלה לא מתראיין, אבל בתוך כל אי הוודאות בנט נעמד מול השאלות הקשות, תאהבו את התשובות שסיפק ראש הממשלה או תשנאו אותן, ככה צריך להיות, במיוחד בימים של חוסר וודאות.
טר"ש
דודי אמסלם נגד חוקי נתניהו הפרסונליים אבל במקביל הוא מוביל חוק שתפור למידותיו של ניר ברקת. דקות לפני ההצבעה ניסו לשכנע אותי יועצים בליכוד שחוק ברקת הוא לא פרסונלי, אבל טרם שמעתי הסבר הגיוני. אמסלם הוביל את החוק נגד סער בשביל בכירים אחרים בליכוד, הוא עצמו לא יתמודד מול ברקת על ראשות הסיעה וראשות הממשלה, נתניהו לדוגמא אפילו לא הגיע להצביע. אמסלם עשה את העבודה השחורה בשיתוף עם הקואליציה, וכל זה כשברגע האחרון דוחים את החוק שלו ונעזרים בו כדי להעביר חוק זהה של שרן השכל. אמסלם אוהב להתריע על הסכנה שבשותפות עם ה"צבועים" בקואליציה, ולא שם לב שהוא נפל לידיהם כפרי בשל.