למעלה מחודש וחצי חלפו מאז פורסמה הכתבה של עיתון 'הארץ', על פיו הסופר והעיתונאי חיים ולדר ביצע לכאורה עבירות מין חמורות בצעירות. היום (ב') נמצא ולדר ללא רוח חיים. בתחקיר, שנערך על ידי אהרון רבינוביץ' ושירה אלק, נאספו עדויות של שלוש נשים, אשר מספרות כי לאורך שנים ארוכות חוו פגיעה מהסופר, שניצל את מעמדו הבכיר לאחר שהן הופנו אליו לטיפול על ידי רבנים ואנשי חינוך. בימים האחרונים פורסמו 22 מקרים שהגיעו לידי בית הדין.
הרב שמואל אליהו, שעמד בראש בית הדין שכונס לדון בעניינו של ולדר, אמר לאחר ההודעה על התאבדותו של ולדר: "שמענו בכאב על התאבדותו של חיים ולדר. חבל שהוא בחר בדרך הזו, הצענו לו שיתקן את מה שהוא קלקל. שיבקש סליחה מהנפגעות. שישנה את דרכו. שלא יפגעו עוד נשים".
"הוא היה יכול ללמד לרבים דרך תשובה. חבל שהוא בחר בדרך של התאבדות. אנו מחזקים את הנפגעות הרבות בשעה קשה זו, חייהן קודמים לחייו", הוסיף הרב אליהו. אתמול (א') כתב הרב אליהו כי "קראנו לו כדי שיקבל על עצמו דרך תשובה. שלחנו אנשים לשכנע אותו שיחזור בו כדי שלא יהיה חילול השם גדול כשיתפרסמו כל המעשים הללו. במקום לחזור בתשובה הוא בחר לאיים ולהכפיש אותנו באמצעות שליחיו. חבל מאוד מאוד שהוא לא מכניע את עצמו ומקבל דרך התשובה".
יהודית שילת, מנהלת ומייסדת פורום תקנה, העוסק בפגיעות מיניות במגזר הדתי מסרה: "מבקשת לחזק את ידי קורבנותיו של הסופר חיים ולדר בשעה טרגית וקשה זו. תרומתן של של הנפגעות בחשיפת הפרשה הזו בפני גורמים מתאימים, תרמה רבות לשמירת הגוף והנפש של קורבנות עתידיים".
"פגיעה מינית וניצול מיני נושאת בחובה פוטנציאל להתפתחות מחלת גוף ומחלת נפש. על כן, אל להן להרגיש כל רגשות אשמה, חרטה או צער על כך שהביאו לחשיפת פרשה קשה זו תרומתן לתיקון עולם לא תסולה בפז. יחד עם זו הצער הגדול על הדרך בה בחר הסופר חיים ולדר להתמודד עם האשמות אלה מעוררת צער עמוק וצער עם המשפחה", הוסיפה.
הרב עמיחי אליהו: חיים ולדר התאבד כפחדן
אני חושב שחשוב מאוד להבין ולמסגר את הדיון. מכיוון שחיים ולדר התאבד כפחדן. בסופו של דבר הגיעו לבית הדין שמנהל הרב אליעד אוריין הגיעו עשרות עדויות של פגיעה ואינוס ופירוק משפחות בצורה הכי גרועה שיכולה להיות. זה נכון שחיים ולדר לא הגיע לבית הדין ונתן את השנקל שלו, את תפיסת העולם שלו, וגם באמת לא מדובר פה בדיון של בית דין שסוקלים אותו או הורגים אותו או קובעים הלכה על פיו.
יש פה הסתברות כמו שהרמב"ם כותב בהלכה הי המפורסמת: התכלית של בית הדין הוא לא רק לגבות עדויות, יש פה ציבורית. צריך לחתוך את ההתנהגות הזו ולבחון כשאנחנו מתחילים להצטער על זה שהבן אדם השפל והפחדן הזה, הזה שלח יד בנפשו אנחנו בעצם במובן מסוים כאילו לוקחים את האחריות, כאילו אנחנו אשמים.
האשם היחיד פה בכל התנהלות זה חיים ולדר עצמו. הוא לא היה צריך לפגוע. הוא היה יכול לעשות תשובה. הוא לא היה צריך להכחיש. במשך שנים הוא ניצל את המעמד שלו כדי לפגוע באנשים, כדי לרסק אנשים וכדי לייצר מניפולציות. כדי לספר פה סיפור, וגם בסיפור של ההתאבדות שלו הוא הופך את עצמו לקורבן. מול הדבר הזה צריכה להיות אמירה ברורה גם פה באיגוד וגם בקהילות, התאבדות זה מעשה של פחדנות. התאבדות מעשה נבלה, זה רצח. מי הרשה לך בכלל לרצוח? לא מספיק שרצחת את הנשים שפגעת בהן כי כאשר יקום איש על רעהו, וגם רוצח את עצמך.
הקב"ה רוצה עם ישראל טהור, טהרה בקרבך, אני מצטער שהוא בחר בדרך הפחדנית הזו, אבל אני חושב שזה שהעולם היום עם פחות אדם רשע זה עולם טוב יותר, זה שבחברה החרדית יבינו שאי אפשר להתנהל ולפגוע באנשים מינית ולצאת מזה בלי ענישה ובלי שהציבור עושה פה דין. זה תיקון עולם, אנחנו צריכים לשמוח בזה שאנשים רואים בפגיעה הזו ולא עוברים לסדר היום.