"קשה לי להגיד שאני מעדיף את הילדים או העבודה - הלוואי שהיה אפשר שניהם"

כשיצאתי למסע לחיפוש אחר זוג הורים שעובדים במשרה מלאה לא תיארתי לעצמי עד כמה מדובר במצרך נדיר. בישראל גרסת 2024, למודת קורונה, מלחמה ובעיקר למודת חופשות של משרד החינוך, הורים רבים בחרו לקחת צעד אחורה בקריירה ולהקדיש שעות נוספות לבית. אך יש מי שלא, כמו לימור ותמיר פדידה, זוג הורים לשלושה ילדים מחיפה שעובדים שניהם במשרה מלאה. היא אחות במשרד הבריאות, הוא עוסק בתוכנה בחברת סייבר, ובעשור האחרון הם מזגזגים יחד בין המשפחה והקריירה. "הורים במשרה מלאה" - האתגרים איתם מתמודדים זוגות צעירים, סדרת כתבות של "חדשות כיפה".

"הכל היה עליה - חוגים, פיזורים, ארוחות ערב. הייתי חוזר בתשע-עשר"

את השנים של משפחת פדידה אפשר לחלק לשתי תקופות: כשהילדים היו קטנים ולימור עבדה במשמרות, לעומת השנים האחרונות כשהילדים גדלו ותמיר עובד לא מעט מהבית. אם בעבר הפיזורים בבוקר והאיסופים בצהריים היו משימה כמעט בלתי אפשרית, היום הילדים הגדולים - בני 12 ו-10 - חוזרים לבד, והקטן בצהרון עד ארבע. תמיר מפזר, לימור אוספת. אך לא תמיד זה היה פשוט כל כך: "בשנים שלימור הייתה עובדת במשמרות היא יצאה מהבית בסביבות שש", מספר תמיר, "כל הפיזור והארגון היה עליי. עבדתי אז באזור קיסריה והייתי מגיע לעבודה אחרי תשע. אלו היו שנים יותר מאתגרות".

באותן שנים הלו"ז לא היה קבוע, אלא תלוי בסידור העבודה של לימור. בימים שבהם יצאה מוקדם תמיר פיזר, אך נאלץ להישאר בעבודה עד שעות מאוחרות. "כל אחר הצהריים היה עליה. אני בדרך כלל ראיתי אותם מקולחים, לפעמים אפילו ישנים. היו ימים שהייתי חוזר בתשע-עשר, הכל היה עליה: חוגים, פיזורים, ארוחות ערב. את מבינה מה זה אומר אחר הצהריים עם שלושה קטנים, זה די סיוט".

"אי אפשר ששני בני הזוג יהיו עם רגל על הגז, זה לא עובד"

זה יוצר גם חיכוכים, שבכל פעם אחד צריך לוותר על הקריירה?

"כן", מודה תמיר, "זה מאוד קשה וזה יוצר חיכוכים, ויש תסכול ואכזבה שיוצאת על בן או בת הזוג כתוצאה מ'אני עשיתי, אתה לא עשית'. לפעמים זה קשה, אין ספק".

איך יוצרים את האיזון הזה, כשלכל אחד יש קריירה שהוא רוצה לפתח?

"אצלנו לפחות האיזון נוצר בתקופות מסוימות", משיבה לימור, "כשהם היו קטנים תמיר היה יותר בחוץ ולא הייתה עבודה מהבית, אז הוא השקיע יותר בקריירה ואני הייתי במקום יציב". תמיר ממשיך: "בשנים האחרונות קצת החלפנו תפקידים. אני קצת הורדתי רגל מהקריירה ולימור קצת יותר מפצה. זה בא אחד על חשבון השני, אי אפשר ששני בני הזוג יהיו עם רגל על הגז, זה לא עובד. זה יכול לייצר רק בלאגן. רק אחד מבני הזוג יכול ללחוץ על הגז".

"קשה לי להגיד שאני מעדיף את הילדים או מעדיף את העבודה"

מה יותר קשה - להיות האחד שמוותר על הקריירה או זה שמוותר על הזמן עם הילדים?

"אני לא יודע לענות על השאלה הזאת", מודה תמיר, "מאוד כיף בזמן עם הילדים, אבל העידן הזה הוא מאוד תחרותי. עזבי כסף. מעמד, משמעות וסיפוק - דברים שמקבלים בעבודה - זה משהו שלי ברמה האישית מאוד חשוב, וקשה לי להגיד שאני מעדיף את הילדים או מעדיף את העבודה. אם היה אפשר הייתי מעדיף את שניהם".

ויש מצפון כשנשארים מאוחר ומפספסים זמן עם הילדים?

"בשגרה, בימים רגילים, זה קצת פחות קיים. אתה עוסק ואתה בתוך דברים. כשמדובר במסיבות וטקסים שאתה מפספס לפעמים בגלל דברים בעבודה, זה מבאס. אין ספק שזה מבאס. משתדלים לפספס כמה שפחות, אבל זה יכול לקרות".

היו גם מקרים ששניכם לא הצלחתם להגיע?

"תמיד דאגנו שלפחות אחד מאיתנו יהיה. אני יכול לתת לך דוגמה למשהו שלימור הפסידה ועד היום היא מתבאסת מזה - יש כל שנה טקס ביום הזיכרון שהמקהלה מופיעה והבת שלנו במקהלה, ולימור מאוד התבאסה שהיא לא הייתה בגלל העבודה. אני מצלם לה תמונות וסרטונים, אבל בסוף היא לא הייתה שם".

"הבת שלי מדברת איתי בטלפון בדרך לבית הספר, ככה היא מרגישה אותי"

לימור, את מרגישה שכאמא יש יותר ציפייה ממך שתהיי יותר בבית?

"כן, בטח. ציפייה להיות יותר בבית, יותר נוכחת. אפילו לקבל אותם בצהריים כשהם חוזרים מהמסגרות, אני לא נמצאת".

וכשזה לא קורה, יש תגובות שליליות?

"לא מהסביבה, יותר מהילדים. לדוגמה יום רביעי הוא היום שתמיר לא בבית, אז הבת שלי יום לפני כן כבר חושבת מה היא תעשה ומה תאכל. זה מורגש ממנה".

מה עונים כשהיא מתלוננת שאת לא מספיק בבית?

"קודם כל אני איתה על הקו, היא דואגת להתקשר גם בבוקר כשהיא הולכת לבית הספר ואני כבר בעבודה ומדברת איתי כל הדרך. זה גם מעביר לה את הזמן והיא גם מרגישה אותי, וגם בחזור היא מתקשרת". תמיר מוסיף: "בגלל שיש להם טלפונים הם יותר יכולים לתקשר, לספר, לעדכן אותנו ולשאול אותנו איך להכין אוכל. זה ממלא להם את החלל הזה".

"המשפחה צריכה להיות מעל הכל"

ומה עושים בחופשים?

שניהם צוחקים צחוק שמסגיר כי נגעתי בנקודה הכי רגישה. "גם בחופשים וגם במלחמה האפשרות של תמיר לעבוד מהבית מאוד גיבתה, תמיר היה איתם", מספרת לימור. אך בשנים הקודמות הכל היה נראה אחרת: "אוגוסט היה אתגר מאוד מאוד גדול", משתף תמיר, "כמעט כל החודש היינו מנסים לעשות לו"ז של יום אצל סבתא, שבוע ששנינו לוקחים חופש, כל יום משהו אחר. בשנים האחרונות אני גם לוקח אותם לעבודה, זה מאוד עוזר. בצעירותם זה היה הרבה יותר קשה".

אתם כבר הרבה זמן עובדים שניכם במשרה מלאה. יש לכם טיפ להורים צעירים?

לימור: "שינשמו כי זה עובר, ולהיעזר במי שאפשר, גם לקנות בכסף שירות".

תמיר: "אם אפשר לעשות שותפויות עם הורים אחרים - אתה תוציא היום, אני אוציא מחר - זה עוזר מאוד. לזכור שבסופו של דבר משפחה היא הרבה יותר חשובה מעבודה. כמה שעבודה חשובה ובונים קריירה, לזכור שהמשפחה צריכה להיות מעל הכל".