"יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח קבלו מהם. יהודה בן טבאי אומר, אל תעש עצמך כעורכי הדיינין. וכשיהיו בעלי הדינים עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים. וכשנפטרים מלפניך, יהיו בעיניך כזכאין, כשקבלו עליהם את הדין."
יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח כיהנו כראשי הסנהדרין. לכן, אמרותיהם נאמרו דווקא ביחס לדיינים. יחד עם זאת, ניתן ללמוד ממשניות אלה הליכות מעשיות הנוגעות לכל אדם.
תפקידו של הדיין הוא לחתור לגילוי האמת המוחלטת, לנסות לברר אותה ללא פשרות. הדיין צריך לחקור את העדים ולשמוע את טענות בעלי הדינים ללא נגיעה אישית כדי שיוכל להעמיד את הדברים על דיוקם ולהוציא לאור משפט אמת וצדק.
בפניו של הדיין עומדים אנשים שלהם יש מטרות אחרות. מטרותיהם של הנתבע, התובע ועורכי הדין שלהם אינה ברור הצדק אלא הניצחון במשפט. על הדיין להיזהר מהתנהגות זו. עליו לשמור את עצמו "נקי" מכל אינטרס, רחוק מנטייתם האישית של כל אחד מהצדדים. עליו לשמור על דעה צלולה ושקולה בעת ישיבתו בדין. רק כך יוכל להכריע את הדין על פי מידת האמת והצדק צורה הטובה ביותר.
לפעמים, גם אנו צריכים לנסות ולשמור על עצמנו כאותם הדיינים. בבואנו לעצב את השקפת עולמנו עלינו לבחון את הדברים מתוך נאמנות לאמת. חובה עלינו להימנע מנטיות אשיות, עלינו לנקות את עצמנו מכל מיני שיקולים של עצלנות ולחץ חברתי. אנחנו צריכים לעמוד מול עצמנו בכנות ורק כך לבחור את דרך חיינו. כי בנפשנו הדבר.