את שירו החדש, "חוט של תקווה", כתבו הזמר אהרן רזאל ואשתו אפרת בזמן שטיילו בטיילת בתל אביב לפני יותר משנה. הימים ימי עסקת החטופים הראשונה, אך כדי שהשיר ייראה אור נזקק הזמר לזמן נוסף, וככל הנראה - גם לעסקת חטופים נוספת. "אך האופטימיות של הגיטרה והמפוחית של אהוד בנאי, חיכו כנראה לימים אלה", שיתף הזמר. "ימים בהם אנו מתרגשים כל כך ושמחים לצד החששות והכאב".
שורה נוספת לכבוד אגם ברגר
"עוד מעט השער נפתח" שר רזאל, ומביע במילותיו את תקוותיו של עם שלם. התחושות שליוו אותו עם העסקה הראשונה ממשיכות ומלוות אותו גם כאשר השיר יוצא לאור, אך הוא משתף בשינוי אחד אותו כן בחרו הוא ואשתו להכניס אל השיר.
"ומתוך כל התקוות אפרת הוסיפה משפט לגרסה הזאת, לכבוד אגם ברגר שהשתחררה היום (ה'): 'מי זאת עולה מן המדבר? אני זאת, צלולה כאגם מי נהר'." אומר רזאל, ומספר על בשורה משמחת נוספת אותה קיבלו בימים האחרונים: "כמו כן התבשרנו שהחטוף שגיא דקל חן, קרוב משפחתנו, אמור גם כן לצאת לחופשי בקרוב. אמן!"
אהרן רזאל צילום: צילום: אוהד רומנו
כל אחד מהשירים מבטא "אקורד" בנפש
לגבי שם השיר, רזאל משתף את הדרך בה הגיע אליו הרעיון: "כשיהושע בן נון כבש את הארץ, רחב, כמסופר בתנ"ך, ביקשה שיציל את משפחתה. הוא הסכים אך בתנאי, שרחב תקשור על חלונה את 'חוט תקוות השני', ביטוי כל כך יפה שנתן לנו השראה למילים.
זהו שירו השישי של הזמר שיוצא מאז תחילת המלחמה. לפי רזאל, כל אחד מהשירים ביטא "אקורד" אחר בנפש אך כולם קשורים ליצירה הלא פשוטה של ימים גדולים אלה. "בינתיים אני שר, מתפלל, מחכה לאור", מספר הזמר. "וקושר על חלוני חוט של תקווה..."