במשך 49 ימים יוני אשר עשה הכל כדי להחזיר את אשתו דורון ובנותיו רז בת הארבע ואביב בת השנתיים וחצי, שהיו שלושתן בשבי החמאס. לפני מספר שבועות הן שבו ארצה במסגרת העסקה לשחרור חטופים, והאב השבור זכה סוף סוף להתאחד עם משפחתו. אחרי מספר ראיונות בהם קרא להשיבן, אתמול (ג') אשר זכה להתראיין שוב - הפעם כשהן בבית.
"כשהבנות חזרו הביתה הן נדהמו מכמות האוכל"
גם אחרי השחרור, כמובן, לא הכל ורוד. בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12 אשר סיפר כי אשתו ובנותיו נפצעו במהלך החטיפה. "לא היה להן מספיק אוכל, לא היה מקום נורמלי לעשות צרכים, היו לילות מאוד קשים", פירט את ששמע מהן, "העבירו אותן ממבנה אחד לשני, בגלל סכנה שהתושבים יגלו שהם שם ויבצעו בהן לינץ'". עם הזמן האוכל הלך ואזל, וכך גם התרופות. "כשרז ואביב הגיעו הביתה לאחר השחרור ופתחו את המזווה הן נדהמו מכמות האוכל ואמרו: 'ואוו, תראו כמה אוכל יש לנו'", הוא שיתף.
במשך כל התקופה בשבי, כשהאב לבדו בבית נטרף מדאגה, האם דורון הייתה צריכה להתמודד לבד עם שתי הבנות. זמן קצר אחרי חזרתן הביתה, אחת מהן שאלה את יוני אם אמא בוכה. "שאלתי את דורון למה היא חשבה שהיא בוכה, והיא סיפרה שבאחד הלילות בשבי היא הייתה הולכת הצידה ובוכה - כדי שהן לא ייראו", הוא סיפר.
"מישהו התמודד עם מצב כזה שילדות חוזרות מהשבי?"
חסרת אמצעים, דורון נאלצה להעסיק את בנותיה במשחקים מומצאים. "הן שיחקו באמצעות הדמיון בשבי, כי אין עם מה לשחק שם. בבית הן רגילות לשחק עם בובות ומרחב גדול". גם בלילות, האם השאירה כל הזמן עין אחת פקוחה, חוששת שמא ייקחו ממנה את הבנות, סכנה שליוותה אותן במהלך החטיפה.
כיום, המשפחה נאלצת להתמודד עם הטראומה שנשארה, ופצעיה רק מתחילים להיחשף. "הבנות שמחות, מאושרות. גם דורון מאוד שמחה להיות בבית. מה שקרה הוא חסר תקדים, מישהו התמודד עם מצב כזה שילדות חוזרות מהשבי? אנחנו לומדים תוך כדי תנועה. אני מאמין שבימים הקרובים הן יחזרו לשגרה".